Let's talk about yammmmm

הוזמנתי למסעדת אונמי (גל גדול ביפנית), הקיימת כבר כ-27 שנים ברחוב הארבעה בתל אביב. מסעדה בה אכלתי ארוחות נהדרות בתקופות שונות בחיי' והיא ללא ספק חלק מרשימת המסעדות היפניות המצליחות בישראל. מי שעומד מאחוריה הם המסעדנים עודד גונן ומאיר דיין, שותפים משנת 1995, שהקימו את טפאו, אובן קובן ומסעדות ברחבי העולם. בעברם הם היו הבעלים של ״ליסה דגים״, וספקי דגים למרבית המסעדות בעיר, ביניהן טקאמרו, היפנית האייקונית הראשונה בת"א שנסגרה במפתיע ב-1998, והיוותה השראה להקמת ONAMI, שנפתחה עם הצ

לפני בערך 4 שנים השף אור גינסברג פתח בסמוך למסעדת סלאס (שכתבתי עליה בעבר), גם את מסעדת קיצ׳וקאי. גם היא ביפו, גם אותה פתח לגמרי לבדו, וגם היא מצליחה כמו מסעדת סלאס, אליה עולים לרגל מכל רחבי המדינה. היא הרבה יותר שובבה, מעין בר מסעדה קליל, המותאם ליפו הלא מתחייבת, וכולל שילוב בין מטבח יפני ופרואני, שאחרי חוויה עילית בסושי סמבה לונדון הבנתי שאין סיכוי שהשילוב הזה לא יוליד ניצוצות. בתפריט האוכל שתי זוויות. האחת מקיימת את ההבטחה היפנית פרואנית עם מנות פתיחה וראשונות של דגים נאים

בחודש דצמבר ובכל יום רביעי וחמישי לאורך החורף הקרוב, חלל האירועים בת אביגדור שבתל אביב פותח לראשונה את שעריו לקהל הרחב ומציג את Winterfest, פופ אפ חורפי וחד פעמי של השפים ארז קומרובסקי וחנן עזרן. בימים הללו הם מגישים תפריט טעימות משתנה, המבוסס על חומרי גלם עונתיים כמובן, לצד השראות וטכניקות מהעולם, להרגשתי בעיקר השראות יפניות, וזה לא סתם. בצעירותו, נסע ארז לתקופת לימודים קצרה ביפן, וזו ההשראה שלו לנגיעות היפניות המובילות לתוצר יפני-בלאדי מרתק.

הוזמנתי למסעדת נואמה, מסעדה שנפתחה כבר לפני שנה וחצי בנחלת בנימין בתל אביב, עם השף רוסלן אוסוב, ולפני 3 חודשים נכנס למטבח השף מושיקו אברהם, שנכנס גם כשותף. שף שהגיע אחרי 12 שנים במסעדת אריא, בה היה במשך תקופה ארוכה שף תפעולי ובשנה האחרונה השף הראשי. מוכר בעיקר כשף שבנה תפריט יוצא דופן באריא עם הטעמים הבוכריים שהכיר מהבית, ששם דגש גם על חומרי גלם מקומיים. מדובר בבר מסעדה שכולל ישיבה על הנחלה שסופגת אווירה תוססת או ישיבה פנימית סביב שולחנות או בר, עם תאורה חשוכה ואווירה של ב

מסעדת יפו תל אביב קיימת איתנה כבר 14 שנים בתל אביב, זאת ה-מסעדה של השף חיים כהן, שדרכה עברו שפים רבים שמובילים כעת את הקולינריה הישראלית גם הם בכיוונים חדשים. הייתי בה לפני כמעט עשור, ארוחת שף שלא השאירה בי חותם או טעם של עוד, אבל הנה בכל זאת הגעתי אליה השבוע, ואיזה כיף שכך קרה. אבל נחזור רגע להתחלה. המסעדה מעוצבת שונה מכפי שזכרתי אותה, בראש שלי, הבר מטבח היה פעם עגול והגוונים הכלליים היו מעט שונים.

הגעתי למסעדה יוונית בשם אולימפוס, מסעדה הקיימת כבר 93 שנים ושייכת לאחים יונה ומוני, כשבמטבח הבן של יונה, גדי, ועל השירות אווה אשתו. אביהם של יונה ומוני, אבא פפו יצחק, שורד שואת סלוניקי שברח מסלוניקי אחרי השמדת מעל 80% מהקהילה היהודית, עלה לארץ ישראל ופתח את המקום בשנת 1932, עם הקסם של פעם, כמסעדת פועלים יוונית. את הפעילות המשיכו הבנים, האחים יונה ומוני שנמצאים בה כבר 63 שנים שהחלו לעבוד עם הוריהם במסעדה מגיל צעיר מאוד.

הרבה זמן שמעתי על מסעדת 85/15 (ממוקמת בהצטלבות 2 רחובות ולכן גם השם). מקום קליל באווירת ערב שמאוד מתאים לצרכים שונים של בילוי, בין אם ערב חברות ובין אם דייט ראשון בסטייל. עיקר הישיבה בחלל מקורה על שפת הרחוב, יש גם מעט בר, ונראה שבשניהם אפשר להנות באותה מידה. המקום שוכן ממש בסמוך לכיכר רבין, הוא נפתח לפני 5 שנים בהובלת השף אלי שטיין (בעל ניסיון במטבחים המקצועיים בישראל), וכיום מוביל אותו השף מושיקו אברהם שנכנס למקום לפני שנתיים. כשעדיין נוכל למצוא בתפריט כמה מהמנות שמלוות את ה

לפני חצי שנה נפתחה מסעדה חדשה, רובע א׳, במלון אלקונין, מבנה לשימור מהמם ביופיו הקיים כבר 112 שנים, שאם פתיחתו המחודשת (לפני שנתיים) שכנה בו אחת ממסעדות השף ז׳ואל רובושון ז״ל, מסעדת ל׳אפוק, שהגיעה עם המחירים המוגזמים והמנות האייקוניות. היא לא הצליחה לעבור חלק לישראלים ונסגרה, ובמקומה נפתחה במלון מסעדת רובע א׳, ובראשה השף אביתר מלכה, בעברו זוכה משחקי השף, בעל ניסיון במטבחים המקצועיים ביותר, שלמד את הדרך מטובי השפים.

נפתחה מסעדה כשרה חלבית חדשה בתל אביב, בראסרי 18, היא אמנם עשתה רילוקיישן, אבל המעבר הוביל לבאז מאוד לא רגיל. היא ממוקמת על פינה חמודה, וממש מצליחה לשדר פריז בתל אביב עם המון ירוק מסביבה, תאורה מוחשכת, מפות לבנות, מלצרים מדוגמים, מוזיקה עדינה ברקע שמאפיינת ערב קז׳ואל גבוה, ותפריט מדויק לבראסרי, אבל לשם שינוי בראסרי כשר, משהו שפחות רואים בתל אביב, והנה הגיעה הבשורה. במטבח השף שלמה שריקי, שף צעיר שהתחיל את דרכו עם פתיחתה של מסעדת לוטה שבכנרת (בעבר חלק מקבוצת מחניודה)

חיכיתי שנתיים לפתיחה המחודשת של מסעדת דיינינגס שבמלון נורמן, וסוף סוף זה קרה והוזמנתי לחוות את הקסם מתעורר מחדש. מסעדה שנפתחה לראשונה לפני 11 שנים ונחתה בתל אביב הקולינרית כאחות תאומה למסעדת דיינינגס הלונדונית בהובלת השף מסאקי סוגיאקי. הייתי שם באותה פתיחה ראשונה, מסעדה שהקדימה את זמנה, עם חלל בהיר ומואר, כולו בר, בתפריט המון דגים נאים וצלחות ניגירי, בדיוק באותם בזמנים שבהם קליפורניה רול ושמנת בסושי היו הטרנד שהלהיט את הקהל.

לפני כמעט 7 שנים הוקמה מסעדת אייבי, המשך ישיר לעשייה של האחים דוקטור במסעדות דוק והאחים. הקונספט - דגים ירקות וגריל, עם דגש עד כמה שניתן על המקומי. שם המסעדה ניתן כמחווה לאייבי נתן, פעיל שלום, מהראשונים שהביאו מטבח אמריקאי לישראל כשפתח בשנותיה היחסית ראשונות מסעדה אמריקאית ברחוב דיזנגוף בתל אביב.

הגעתי לבר היין הלנה שנפתח לפני שנתיים, לאחר שהמפגש בינינו התפספס כבר מספר פעמים, ואולי טוב שכך, כי כעת הוא כבר ממש עומד, עם רגליים, ידיים ואפילו ווייב מאוד מאורגן. פתחו אותו מסעדנים תל אביביים מוביליים וביניהם השף גיא גמזו (אקס אריא, צ׳אקולי בהווה) שבחרו עבורו עומק ספרדי לחלל הממוקם בקרבת הבימה, כשאת המטבח מפעיל השף דור ברזילי.

המון זמן חיכיתי לרגע בו אכתוב ביקורת על בר 51. בר מסעדה השייך לקבוצת מונא של השף מושיקו גמליאלי (שגם התראיין אצלי לאחרונה), ונקרא על שם הבר המיתולוגי ששכן באותו המיקום והונצח בשנות ה-80 בסרטו של עמוס גוטמן. הוא ניצב בתל אביב כבר 6 שנים, ולאורך כל התקופה הזאת שמעתי ביקורות חיוביות וחוויות של לקוחות חוזרים שמאוד נהנים בכל הגעה. הוא ממוקם במבנה מושך אדריכלית, אלגנטי ומפוצץ בסטייל, בתוכו חלל ארוך וצר, עם מעט מקומות ישיבה בשולחנות שבפנים ובר ארוך מעוצב, כשגם מחוצה לו ישנם שולחנות

השבוע חזרתי למסעדת טוטו, מסעדה שהפעם האחרונה שהייתי בה הייתי נערה. היא נפתחה מחדש במרץ 2022, אחרי שנתיים בהן הייתה סגורה בעקבות הקורונה ועברה שיפוץ מקיף של חזות המסעדה והתקנת מטבח חדש שבהחלט שינו את החלל לחלוטין, כך שכשחזרתי לא זיהיתי כלל את המסעדה. עוטף אותה סיפור רומנטי מאוד. היא נפתחה לפני כמעט 20 שנים, ומוביל אותה כמעט לאורך כל התקופה הזאת השף ירון שלו, שף שהתחיל את דרכו בגיל צעיר מאוד (בגיל 12 אצל השף שלום קדוש) עם תשוקה אמיתית למטבח, עבד עם השפים הטובים בארץ, ונחשב לפרפ

חזרתי לסיבוב קולינרי נוסף בתל אביב, הפעם בשכונת פלורנטין עם ירון סגל, הבעלים של המסעדות לה טיגרה וקוקו נקו. בטוחה שבשלב הזה חלקכם הרמתם גבה. אבל יש מצב שזה מהסיבובים הקולינריים הטובים ביותר שחוויתי. פלורנטין היא שכונה שהוקמה בשנת 1927, ועד שנת 1948 הייתה חלק מיפו. היא ממוקמת בין הרחובות העלייה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו מצפון ודרך שלמה (סלמה) מדרום, ונוסדה על ידי דוד אברבנאל והקבלן שלמה (סלומון) פלורנטין. כשאחרי כיבוש יפו במלחמת השחרור היא סופחה לתל אביב.