קולינריה בשוק לוינסקי
- Yuvi Yam
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 5 דקות
שוק לוינסקי הוא אזור בתל אביב שביקרתי בו בעיקר בשעות הערב, במסעדות שמצליחות להחזיק שם שנים ואף פעם לא מאכזבות. אבל הוא ידוע גם בקולינריה ענפה בשעות היום ולכן יצאתי עם מדריכת הסיורים רויטל ארנון לסיבוב בעסקים שפעילים בשעות היום ושומרים על מרקם מגוון אך כזה שבחלקו נשמר לאורך עשרות שנים.
הוא התחיל להתפתח בדרום תל אביב בשנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת, ובניגוד לשווקים שנבנו באופן מסודר, הוא נוצר בהדרגה לאורך רחוב לוינסקי, שנקרא על שמו של הסופר והפעיל הציוני אלחנן לייב לוינסקי.
את התמהיל הקולינרי הרכיבו בעיקר עולים יהודים מסלוניקי, מטורקיה וממדינות הבלקן, שהתיישבו באזור פלורנטין ופתחו בו חנויות קטנות, מפעלים ותעשייה ישראלית (במקומות שבהם נמצא היום דירות מגורים). הם הביאו איתם תבלינים, פירות יבשים, אגוזים, חמוצים, גבינות, דגים מלוחים, בורקסים ומעדנים מהמטבח הספרדי בלקני. בהמשך הצטרפו לשוק גם סוחרים יוצאי איראן, שהוסיפו לו תבלינים, קטניות, אורז, חליטות ומוצרים מהמטבח הפרסי.
במשך שנים שימש לוינסקי בעיקר כשוק סיטונאי וכמרכז קניות לתושבי דרום העיר ולבעלי מסעדות. והפך בהדרגה גם ליעד קולינרי, כך שלצד מעדניות וחנויות תבלינים וותיקות נפתחו גם בתי קפה, מאפיות, ברים ומקומות אוכל חדשים, שהפכו אותו לבית לפודיז שמחפשים נגיעות קולינריות מעט אחרות.
בסוף 2019 הפך החלק המרכזי של רחוב לוינסקי למדרחוב, ובהמשך נסגר לתנועת כלי רכב באופן קבוע. המהלך חיזק אותו כיעד בילוי ותיירות, אבל גם שינה מעט את האופי המסחרי והאותנטי למוקד קולינרי מבוקש.
במרכז השוק ממוקם בית הכנסת ״אליהו הנביא״. סיפור הקמתו מתחיל עם עולים מטורקיה שהתגוררו ממול מקום משכנו הנוכחי. הם היו מייצרים גבינות במרתף ושאפו להקמת בית כנסת שישמש את בעלי החנויות באזור. לכן פתחו את בית הכנסת ״אליהו הנביא״, שלפני 15 שנים גם עבר שיפוץ בזכות ״תבליני אטלס״ שבאזור. אותם עולים שהקימו אותו הפכו לימים ל״מחלבות גד״.
השוק אינו מתחם סגור, הוא משתרע בעיקר לאורך רחוב לוינסקי, בין רחוב העלייה במזרח לרחוב הרצל במערב, והפעילות גולשת גם לרחובות הסמוכים, נחלת בנימין, זבולון, החלוצים והשוק. כשהמדרחוב עצמו נמצא במקטע שבין רחוב השוק לרחוב הרצל.
לפני הכניסה לאזור תמצאו את דולי בייקרי, מקום שכולו המאפה האהוב סינבון. פתחו אותו דור ולירז, שף וקונדיטורית שהתחילו למכור מהבית, עשו פופ אפ ביפו פעם בשבוע, וכשהבחינו שמאפה הסינבון היה בעל הביקוש הגבוה ביותר, הם פיתחו את המתכון והחליטו לפתוח את המקום.
המקום פתוח שנתיים וכולל תפריט של סינבונים שונים. יש את הקלאסי, ולצידו סינבונים בטעמים כמו פיסטוק, טירמיסו/קפה, ולעיתים גם ספיישלים, כשהגענו היה ספיישל לוטוס. אהבנו במיוחד את הקלאסי והלוטוס, שניהם עם בצק ענני וטעימים מאוד. מארז של רביעייה עם מיוחדים עלה 83₪.
דולי בייקרי, החלוצים 2, א׳-ה׳ 08:00-22:30, ו׳ 08:00-15:00, כשר.
יש כמה מעדניות באזור, אחת מהן שהיא גם מאוד וותיקה היא מעדניית יום טוב. מעדנייה משפחתית שבסיסה הקולינרי טורקי.
מדובר בעולים מאיסטנבול, והכל התחיל מסבא יום טוב שפתח בשנת 1947 מעדנייה באיסטנבול עם חמו, מול בית הכנסת ״נווה שלום״ שהיה מוקד עלייה לרגל של היהודים באזור. המעדנייה הייתה יחסית כשרה (לא נדרשה בעבר תעודה). לאורך השנים הסבא היה מגיע לישראל לביקור, ואחרי 22 שנים, כשהפך למפורסם בקרב יהודים רבים, החליט לעלות לישראל ולפתוח את המעדנייה שלו בארץ, יחד עם הבן שלו משה ז״ל. בעקבותיהם נכנסו גם 2 הבנים, איתן ואחיו שנמצאים שם כבר 24 שנים.
הם היו מהראשונים להביא מוצרים טורקיים לישראל, ונוכל למצוא אצלם מטעמים מיוחדים כמו דולסה בלאנקו (ממרח מתוק וחגיגי שיוצא באירועים וטעמו מזכיר דבש), ריבת שושנים, משמש ותאנה ממולאים בקאימק וכו׳.
מעדניית יום טוב, לוינסקי 43, א׳-ה׳ 09:00-17:00, ו׳ 08:00-15:30, כשר.
המשכנו לחוביאן, המקום של מאיר חוביאן, הממוקם מעל 45 שנים בשוק. עסק משפחתי שפתח אבא יצחק, וכאשר עזב לארה״ב המשיך אותו הבן מאיר.
הוא מוכר תבלינים, קטניות, פירות יבשים, פלודה ועוד. בשנתיים האחרונות הוא מוכר גם תערובת מיוחדת שהם מכינים לתבשיל גורמה סבזי, עם לימון פרסי וירק יבש. טעמנו גם את הפלודה שניצב בכניסה, שהיה מאוזן ומרענן.
חוביאן, לוינסקי 38, א׳-ה׳ 08:00-18:30, ו׳ 08:00-16:30, כשר.
משם הגענו לבורקס לוינסקי/הבורקס של אמא, המקום של סבא יוסף מאיזמיר שבטורקיה. הוא נפתח בשנת 1948 כאשר סבא יוסף היה יוצא לרחובות עם עגלה ומגשי בורקס שהייתה מכינה לו אשתו. בשנת 1991 הם פתחו באופן רשמי מקום פיזי בשוק לוינסקי ומאז הם שם, עסק משפחתי שמפעילים כבר הדור השלישי במשפחה.
הם מוכרים בורקס טורקי שהם מכינים בעבודת יד, על בסיס שמן, ללא מרגרינה, המגיע במילויים שונים של גבינה, גבינה ותרד, תפו״א ותרד לבד.
טעמנו בורקס גבינה ותרד מהטעימים שאכלתי בחיי, עם מלית טעימה מאוד, שנשארה רכה בתוך הבצק הקריספי והפציח.
בורקס לוינסקי, לוינסקי 46, א׳-ה׳ 07:00-18:00, ו׳ 07:00-16:00, כשר.
הגברנו והגענו לקובה של אבי, המקום של אבי ודלית קנטי, שכולו אוכל ביתי, עם סירי קובות לסוגיהן ועוד תוספות. ממולם תמצאו גם את המעדנייה שלהם, החלבן.
אכלנו קובה חמוסטה אלוהית ומדויקת בטירוף בטעמים, אכלתי אותה ללא אורז, ככה כמו שהיא, וזה היה חלום. טעמנו גם קובה בורגול קריספית שאמנם המעטפת שלה הייתה מטוגנת אבל הפנים היה נהדר, רך ובשרני.
הקובה של אבי, לוינסקי 53, א׳-ה׳ 09:00-17:00, ו׳ 08:00-16:00, כשר.
משם צעדנו לסמסה, מקום יחסית חדש שנפתח לפני כחודש ושייך לזוג אלברט ופרידה. פגשנו את אלברט גם בשוק התקווה, שם הוא מפעיל את ״לחם בוכרי״, מאפייה בוכרית הקיימת משנת 1994, שממנה הוא מביא מאפים בוכרים ל-2 הדוכנים שלו, בשוק התקווה ובשוק לוינסקי.
כשתגיעו תמצאו מאפה סמסה וכיסוני מנטו למכירה בכל ימי הפעילות, ובימי שישי מתווספים גם תבשילים בוכריים. טעמנו מנטו בשר ודלעת, שניהם נהדרים, רכים, עם מעטפת דקיקה. כשמגיעים אפשר לבקש גם דושפרה לאכילה במקום (יש גם קפואים) עם תבשיל משגע של חומוס ודובדבנים.
סמסה, נחלת בנימין 86, ג׳-ה׳ 10:00-17:00, ו׳ 09:00-16:00, כשר.
הגענו גם למסעדת גורמה סבזי, מקום הקיים 11 שנים ושייך לבני, פרסי שעסק בעבר בגסטרונומיה, ראה הזדמנות והחליט לפתוח מסעדה עם האוכל מבית ילדותו, שכבר מגיל קטן למד מאימו.
זאת מסעדה עם אווירה של פעם, עם קירות מעוטרים במבקרי עבר מפורסמים, לצידם סממני היכר של התרבות הפרסית ועיצוב של פעם, של מקום שזמנו עצר מלכת.
בתפריט תבשילים פרסים נהדרים. טעמנו גונדי, קציצת חזה עוף טחון עם חומוס המבושל בציר עוף. מנה ייחודית ליהודים שהגיעו מפרס, עם דיוק טעמים נפלא, עם קציצה עסיסית שסופגת את טעמי העוף שברוטב. טעמנו גם חורשט סבזי נהדר עם שעועית ובשר רך ותבשיל של חורשט לפה עם לימון פרסי ועדשים. מנה עשירה של אחד התבשילים יחד עם תוספות וסלטים תעלה סביב ה-80₪.
גורמה סבזי, לוינסקי 47, א׳-ה׳ 11:00-17:30, ו׳ 10:00-15:30, כשר ללא תעודה.
המשכנו לפיתה לוינסקי, חור בקיר הקיים כמעט 9 חודשים, בו תמצאו את חמודי אבולעפיה, שמגיש 10 פיתות שף טעימות, עמוסות ומהונדסות.
חמודי מגיע ממשפחת אבולעפיה המפורסמת, אלופי הפיתות, ועשה בעברו מגוון פופ אפים ושיתופי פעולה הכוללים פיתות.
המושג פיתות שף אמנם נפוץ מאוד בשנים האחרונות, אבל יש לו הצדקה בתפריט, כך שלכל פיתה יש קונספט ייחודי עם חלבון, סלטים מדויקים וחומרי גלם איכותיים. כשאחרי ההזמנה אפשר להיכנס למקום הסמוך ג׳וניפר, לשבת במזגן ולהתפנק.
הפיתה עצמה אוורירית ובשרנית, בעבודת יד. ניסינו פיתה עם דניס ושקדי עגל (65 ₪), שילוב לא קונבנציונאלי שנבנה בהשראת אמא שלו, שהייתה מכינה להם דג עם שומן טלה (ליה). אבל מאחר ולאחרונה יש מחסור וזיופים הוא המיר את הקונספט לשקדי עגל/טלה. באופן מפתיע זה היה טעים מאוד. טעמנו גם את הפיתה קבב (50 ₪), שהיה עסיסי וטעים מאוד, ושודך למרכיבים נוספים שהיו גם הם נהדרים.
פיתה לוינסקי, זבולון 7, ב׳-ו׳ 11:00-16:00.
התרעננו עם קפה לוינסקי. המקום של בני בריגה משנת 2012, טבח/מסעדן לשעבר, שרוקח בכוסות גזוז שילובים מותססים של פירות, ירקות, פרחי בר, ליקרים ותבלינים, ויש גם ריפיל על הסודה.
כל כוס מקבלת מיקס קצת אחר. אני שתיתי משקה סודה עם רימונים מותססים, תפוח מותסס, נקטרינות ובזיליקום.
קפה לוינסקי, לוינסקי 41, א׳-ה׳ 07:00-19:00, ו׳ 07:00-17:00.
כבר תקופה שרציתי להגיע לשוק לוינסקי, ואיזה כיף שלא התאכזבתי. הכל כל כך איכותי, מוקפד, כשמדובר באוכל רחוב הוא טעים בטירוף ומדויק. עולמות הסירים והאוכל ביתי מענגים בצורה בלתי רגילה. המגוון הצליח לדייק את היום, ובקיצור אני ממליצה להגיע ליום סיבוב באזור שכולל את כל ההסברים, המקומות המרתקים והאוכל הטעים שנבחר בקפידה עם רויטל 050-7507107. אבל אחרי זה תגיעו גם בערב למקומות המאוד קולינריים שהתיישבו באזור וחלקם גם כתובים באתר.
רוצים להמליץ על מקומות נוספים שלא כללתי בכתבה? מוזמנים להגיב בתחתית הפוסט.
תגובות