Let's talk about yammmmm

המשכתי את הטירוף סביב מנת השווארמה הנחשקת, והפעם בעיר התחתית בחיפה. אזור רווי שווארמיות, הרבה מעבר לאלו שאצליח לדבר עליהן בסקירה הזאת, רובן מאוד וותיקות ומהוות מוקד עלייה לרגל תוך התמודדות ראויה במלחמת השווארמיות הידועה. לכן לא היה מנוס, הייתי חייבת לטשטש את הפומו. ברובן נמצא בשר עגל וכבש, גם המחירים יחסית זהים, 50₪ לפיתה שווארמה, וגם התוספות הזמינות, אם תזרמו, יהיו זהות, בעיקר בצל, עגבניה ופטרוזיליה, וזה מספיק.

כבר תקופה שאני שומעת על דאלית אל-כרמל כמוקד עלייה לרגל עבור שווארמות יוצאות דופן, אבל שנים שלא ביקרתי בה, כשבביקור האחרון שלי התפנקתי בעיקר על כנאפה כחלק מבילוי שבת קליל. אבל הסיפורים לא הניחו לי והייתי חייבת להגיע ולבדוק בעצמי על מה כל המהומה. לכן בניתי סוג של סיור שווארמיות עצמאי, צירפתי אלי את אחי ואחותי ויחד התגברנו על כל השלל. הגענו באמצע השבוע, היה נעים ורגוע להסתובב, אבל חשוב שתכירו שבימי שבת וחג מאוד עמוס.

הגעתי עם רוית המומחית לקולינריה חיפאית לסיבוב בחיפה, אבל חיפה היא עיר קולינרית שמורכב מאוד למצות ביום אחד או ביומיים ולכן התרכזנו הפעם באזור ספציפי, ברחובות העיר התחתית. אזור עם היסטוריה של שלטון עות׳מאני, מנדט בריטי וקרבות מלחמת העצמאות ששינו את פני האוכלוסיה באופן דרמטי. כשבעשור האחרון הוא הפך למאוד מפותח קולינרית, עם קולינריה ערבית מודרנית בעיקרה, שאליה הצטרפו גם בתי עסק מסוגים שונים.

הוזמנתי ללילה זוגי של נופש וקולינריה במלון כנען שבגליל, מלון וולנס חדש למבוגרים בלבד, של רשת פתאל, שנכלל ברשימת מלונות היוקרה של הרשת. הוא נפתח בחצי שנה האחרונה, ודובר עליו רבות מאז פתיחתו. הוא שוכן בצפת על ראש הר כנען, אל מול נופיה של צפת העתיקה, ומציע חוויית אירוח המבוססת רוגע ושלווה. כמובן שטרם ההגעה הבנו את הווייב ולכן עם הנחיתה במלון ניגשנו למתחם הספא בו אפשר למצוא מגוון סדנאות, בריכה גדולה, נקייה (לא מובן מאליו לצערי) ומקורה, בטמפרטורה נעימה.

חזרתי לסיבוב קולינרי נוסף בתל אביב, הפעם בשכונת פלורנטין עם ירון סגל, הבעלים של המסעדות לה טיגרה וקוקו נקו. בטוחה שבשלב הזה חלקכם הרמתם גבה. אבל יש מצב שזה מהסיבובים הקולינריים הטובים ביותר שחוויתי. פלורנטין היא שכונה שהוקמה בשנת 1927, ועד שנת 1948 הייתה חלק מיפו. היא ממוקמת בין הרחובות העלייה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו מצפון ודרך שלמה (סלמה) מדרום, ונוסדה על ידי דוד אברבנאל והקבלן שלמה (סלומון) פלורנטין. כשאחרי כיבוש יפו במלחמת השחרור היא סופחה לתל אביב.

בעיר רחובות לא ביקרתי מעולם, אבל למזלי סדרת ביס מקומי שעולה בפודקאסט מפעם לפעם מעודדת אותי לבקר בערים שתמיד סקרנו אותי קולינרית אבל לא הזדמן לי להגיע אליהן. כדי לנסות ולהכיר את העיר יצאתי לסיור יסודי באזור רחובות המושבה עם מיקה לופו ווייס, אשת קולינריה, כתבת אוכל ומדריכת סיורים קולינריים בעיר. מלבד קולינריה ענפה שנכללה בסיור, חלק ממנו כלל גם תרבות והיסטוריה חלוצית, מהסוג שאני תמיד מאוד משתוקקת לשמוע. את החלק הזה אני ממש ממליצה לשמוע בסיור, ולכן מכאן אצא לדרך ישירות לתחנות

הפעם יצאתי לסיור קולינרי יוצא דופן, סיור בעיר בני ברק. לקח אותי אליו חיליק רוזנברג, אברך חרדי מבני ברק, שכל חייו חי בעיר, למד בישיבת פונוביז

לאחרונה יצאתי לסיבוב ברחוב שינקין התל אביבי, כדי שאוכל לרכז לכם המלצות קולינריות מסודרות כשמגיעים לבקר לאורכו.

יצאתי לסיבוב קולינרי נוסף, והפעם בעיר אור יהודה. יצאנו אליו עם המומחה ציקו קרוליזקי, שהוא גם הבעלים של בית הספר לבישול אטיליו, שנמצא בעיר. מ

אחרי כל כך הרבה המלצות שקיבלתי על מקומות בעיר הזאת, סוף סוף הגעתי לסיבוב קולינרי בעיר אשדוד. עיר שפחות ידעתי לאפיין קולינרית, אכלתי בה רק במ

יצאתי לסיבוב קולינרי בחדרה. אני גרה בעיר רוב שנות חיי, וזאת הפעם הראשונה שיצאתי להסתובב בה כשאני ממוקדת לנסות ולבנות יום קולינרי מסחרר. בסיב

הגעתי ללילה בירושלים. לילה שהיה מתוכנן ללילה ההוא שבו שהאיראנים איימו על קיומנו במיליון טילים, ולכן בוטל. אבל הנה הוא יוצא לפועל, ואני הולכת

אחרי ההתאוששות מהביקור המטריף ב שוק רמלה עם מדריכת הסיורים רויטל ארנון בירט, חזרתי לעיר והפעם כדי שהיא תוכל להכיר לי כמה מעסקי האוכל...

הגעתי יחד עם מדריכת הסיורים רויטל ארנון בירט לשוק שהפך מדובר מאוד בשנים האחרונות, לפחות באוזניי, שוק רמלה. מדובר בשוק עתיק מאוד, שיושב סביב

את החלק השני שלי בפרדס חנה כרכור, העברתי עם מדריכת הסיורים טלי אשחר גוטליב במתחם שנקרא אורוות האמנים. שטח שהיה שייך בעבר לבית הספר החקלאי בפ