Let's talk about yammmmm

כבר כמה שנים שאני שומעת על הקסם שמתחולל באזור ואדי ניסנאס שבחיפה. קסם קולינרי שתואם את המיקום הגיאוגרפי והאוכלוסייה שמלווה אותו כבר עשרות שנים. לאחרונה יצאתי סוף סוף לסיבוב באזור עם מדריך הסיורים ארז גולקו, שכבר 11 שנים מעביר סיורים באזור שהחלו ממש במקרה. הוא תמיד היה בן בית בואדי, כשהוא רוכש חומרי גלם לארוחות פרטיות שהיה נוהג לקיים.

לאחרונה הגעתי לסיבוב גם בשוק הכרמל, שוק שמהעיניים שלי תמיד היה הכי תל אביבי, והשוק התיירותי ביותר של תל אביב, עם מגוון גדול של סיורי אוכל. הן לאור הקרבה שלו לנקודות תיירותיות אחרות והן לאור המיקום היחסית מרכזי שלו. זאת גם הסיבה שאני כמעט ולא מבקרת בו. אבל בשנים האחרונות שווקים נוספים בעיר החלו להתפתח ולספק גוון קולינרי נוסף. גם התיירות פחתה ולכן העומס שהיינו חווים בו לפני המון שנים יראה מעט שונה בימים אלו.

שוק לוינסקי הוא אזור בתל אביב שביקרתי בו בעיקר בשעות הערב, במסעדות שמצליחות להחזיק שם שנים ואף פעם לא מאכזבות. אבל הוא ידוע גם בקולינריה ענפה בשעות היום ולכן יצאתי עם מדריכת הסיורים רויטל ארנון לסיבוב בעסקים שפעילים בשעות היום ושומרים על מרקם מגוון אך כזה שבחלקו נשמר לאורך עשרות שנים. הוא התחיל להתפתח בדרום תל אביב בשנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת, ובניגוד לשווקים שנבנו באופן מסודר, הוא נוצר בהדרגה לאורך רחוב לוינסקי, שנקרא על שמו של הסופר והפעיל הציוני אלחנן לייב לוינסקי.

אחרי שנים של היעדרות, הגעתי לעיר העתיקה בעכו. אזור שרמת הידע הקולינרי שלי לגביו הסתכמה במסעדת אורי בורי, אבל אחרי הסיבוב האחרון אני מרגישה שגיליתי אותה עמוקות. העיר העתיקה מוקפת בחומות בכל צדדיה ומהווה מתחם עירוני בעל ערך היסטורי, תרבותי ותיירותי, עם כנסיות, מסגדים, בתי כנסת ומבנים היסטוריים מתקופות שונות של העיר. אזור שמרבית האוכלוסייה בו היא ערבים מוסלמים, אבל מייצג דו קיום של תרבויות ודתות שונות עם נוכחות של נוצרים ויהודים. כשבשנת 2001 הכריז ארגון אונסק״ו על עכו העתיקה כאת

לשמחתי אחרי 3 שנים יצאתי שוב לסיור קולינרי של טלי אשחר גוטליב, מדריכת סיורים בפרדס חנה כרכור כבר 4 שנים. הפעם היה זה לסיור שישי חדש במקום העמוס במדינה, הבוסתן של סבא יוסי, שממנו המשכנו גם לשתי תחנות נוספות. אני חושבת שההבדל העיקרי בין טלי למדריכים אחרים רבים הוא הרקע הקולינרי התקשורתי העשיר שלה בתור עורכת קולינרית בעיתונים נבחרים.

יצאנו ללילה נוסף בירושלים, וכמו תמיד התכנון שלנו מתחיל בבחירת מלון במיקום אסטרטגי בקרבת שוק מחנה יהודה, אז את הלילה הזה העברנו במלון ג׳רוז (Jrose). מלון חדש ומעוצב הממוקם 5 דק׳ הליכה משוק מחנה יהודה, וכמובן גם מכל שאר התכניות שלנו (מסעדה, ארוחת בוקר וכו). לקחנו חדר סטנדרט מעוצב מהמם, ויש עוד סוגי חדרים כמובן, כולם במחירים ממש מפתיעים. אחרי הצ׳ק אין יצאנו ישר לשוק מחנה יהודה, הפעם לא השתגענו בין הדוכנים כי תכננו להגיע למסעדה שווה בערב.

יצאתי לסיבוב נוסף עם מדריכת הסיורים הקוינריים רויטל ארנון, והפעם הגענו יחד לשוק התקווה בתל אביב. אזור שנשמע פחות סקסי, במיוחד כשהוא ניצב באותה העיר שבה ממוקמים גם שוק הכרמל ושוק לוינסקי שמושכים אליהם מבקרים ללא הרף. אבל זה גם היופי, האותנטיות עדיין שם, אנשי השוק שמזוהים עבורנו כשוק עדיין שם, והם מתפרנסים מאלו שמבקרים את השוק יום יום. השוק שוכן בשכונת התקווה וגם קרוי על שמה. הוא ממוקם בעיקר ברחוב התקווה, אבל מתפרס מעט גם לרחובות צדדיים כמו האצ״ל וחנוך.

סוף סוף השלמתי לכם סבב נוסף בעיר חדרה, שבתור חדרתית הייתי צריכה לשתף עם העולם ממזמן. יש בחדרה אוכל פועלים בשפע, כל מקום והמומחיות שלו, אבל אם אני אנסה לזקק את זה למקומות ובהם עצירה של 10 דק׳ שתצליח לספק אתכם אז יש 4 מקומות, שהם גם האהובים עלי, שבהם תוכלו למצוא פיתה שכל חדרתי מכיר ומתגאה בה. המקום הראשון לפי סדר הליכה/נסיעה הוא הסביח של הסומך הפעיל מעל עשור ובו תמצאו את האחים סומך, מאור ואליאב, חדרתיים שהבינו את המחסור בסביח והביאו את המוצר בשיא תפארתו, עם הסלוגן שתמיד

אני ממשיכה להסתובב בארץ בחיפוש אחר אזורים קולינריים שכדאי לתעד. הפעם היה זה שוק נתניה. שוק המונה כ-300 עסקים, ושוכן במתחם הרחובות שוהם, היהלום, רזיאל וברקת. הוא הוקם על ידי קהילות טוניס וטריפולי ועם השנים התרחב לקהילות נוספות, אבל המטבחים הללו ללא ספק שולטים בתמהיל הקולינרי. בין השווקים היחידים שנותרו אותנטיים וקיימות בו אותם המסעדות והדוכנים כבר 60 שנים ויותר שמייצגים ברובם אוכל בית אמיתי שהולך ונעלם.

הוזמנתי למסעדת מורן סלואו דיינינג. מסעדה הפתוחה 3 שנים בכניסתו של קיבוץ מורן הממוקם ממש בגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון. היא נפתחה במלון סלואונס שבקיבוץ, אבל פועלת גם עצמאית עבור מבקרים מהבחוץ. היא ממוקמת בחדר האוכל הישן של הקיבוץ שעבר שיפוץ וכעת בנוי כחלל שפחות מזכיר מסעדה, אלא יותר סלון ואזור שבו אפשר לשבת בנחת ולהירגע מול הדיסוננס המהמם של המטבח הפתוח שמחזיר את ההבנה שמדובר במסעדת שף לכל דבר.

אחרי שביקרתי בקולינריה הבאר שבעית לא היה מנוס מלחזור אליה, והפעם להביא איתי את הצוות (בעלי והילדים) כדי שיחוו גם הם את הקסם. סגרנו שישי-שבת בעיר, עם פעילויות לילדים (גילאי 3 ו-5), קולינריה טובה ולינה בלב ההתרחשות. התחלנו את היומיים הללו עם ביקור במדבריום, פארק שהושקע בו 250 מיליון ש"ח, ומשתרע על פני 140 דונם. מרחב ראשון מסוגו המאפשר מפגש חוויתי ייחודי בין המבקר לבעלי החיים וניתן לפגוש בו כ-100 מינים מדבריים המותאמים לתנאי האקלים בבאר שבע. הוא גם מקלט לחיות בר, ועובד בשית

כחלק מהמסע אחר קולינריה גיאוגרפית באזורים שונים בארץ הגעתי גם לעיר באר שבע. עיר שהגעתי אליה פעמים רבות בתקופת השירות הצבאי שלי, כל כך הרבה פעמים, אבל אף פעם לא מספיק כדי להבין את העושר הקולינרי החבוי בה. היא מורכבת מישן וחדש, ממוסדות של עשרות שנים וממטבחים חדשים. עיר של פועלים שמאוד אוהבים בצקים ואוכל מנחם אבל גם את העולם החדש. כשאנחנו הגענו לחוות בעיקר את שעות היום והצהריים של העיר, כמובן שלא הגענו להכל, אבל בהחלט דגמנו מקומות שאני ממליצה לכם לחוות גם בעצמכם.

המשכתי את הטירוף סביב מנת השווארמה הנחשקת, והפעם בעיר התחתית בחיפה. אזור רווי שווארמיות, הרבה מעבר לאלו שאצליח לדבר עליהן בסקירה הזאת, רובן מאוד וותיקות ומהוות מוקד עלייה לרגל תוך התמודדות ראויה במלחמת השווארמיות הידועה. לכן לא היה מנוס, הייתי חייבת לטשטש את הפומו. ברובן נמצא בשר עגל וכבש, גם המחירים יחסית זהים, 50₪ לפיתה שווארמה, וגם התוספות הזמינות, אם תזרמו, יהיו זהות, בעיקר בצל, עגבניה ופטרוזיליה, וזה מספיק.

כבר תקופה שאני שומעת על דאלית אל-כרמל כמוקד עלייה לרגל עבור שווארמות יוצאות דופן, אבל שנים שלא ביקרתי בה, כשבביקור האחרון שלי התפנקתי בעיקר על כנאפה כחלק מבילוי שבת קליל. אבל הסיפורים לא הניחו לי והייתי חייבת להגיע ולבדוק בעצמי על מה כל המהומה. לכן בניתי סוג של סיור שווארמיות עצמאי, צירפתי אלי את אחי ואחותי ויחד התגברנו על כל השלל. הגענו באמצע השבוע, היה נעים ורגוע להסתובב, אבל חשוב שתכירו שבימי שבת וחג מאוד עמוס.

הגעתי עם רוית המומחית לקולינריה חיפאית לסיבוב בחיפה, אבל חיפה היא עיר קולינרית שמורכב מאוד למצות ביום אחד או ביומיים ולכן התרכזנו הפעם באזור ספציפי, ברחובות העיר התחתית. אזור עם היסטוריה של שלטון עות׳מאני, מנדט בריטי וקרבות מלחמת העצמאות ששינו את פני האוכלוסיה באופן דרמטי. כשבעשור האחרון הוא הפך למאוד מפותח קולינרית, עם קולינריה ערבית מודרנית בעיקרה, שאליה הצטרפו גם בתי עסק מסוגים שונים.