קולינריה בבאר שבע

כחלק מהמסע אחר קולינריה גיאוגרפית באזורים שונים בארץ הגעתי גם לעיר באר שבע. עיר שהגעתי אליה פעמים רבות בתקופת השירות הצבאי שלי, כל כך הרבה פעמים, אבל אף פעם לא מספיק כדי להבין את העושר הקולינרי החבוי בה.

היא מורכבת מישן וחדש, ממוסדות של עשרות שנים וממטבחים חדשים. עיר של פועלים שמאוד אוהבים בצקים ואוכל מנחם אבל גם את העולם החדש.

כשאנחנו הגענו לחוות בעיקר את שעות היום והצהריים של העיר, כמובן שלא הגענו להכל, אבל בהחלט דגמנו מקומות שאני ממליצה לכם לחוות גם בעצמכם.

*הפעם לעומת פעמים קודמות נאלץ לנסוע לעיתים מנקודה לנקודה, אבל נסיעות קצרות כמובן.

אני אשתדל לחלק את המקומות לפי אזורים, ונתחיל עם אזור העיר העתיקה. באר שבע היא העיר היחידה שבנו העותמאנים לפני כ-100 שנים בתקופת שלטונם ובנייתה הומשכה ע״י הבריטים. כך שאם נסתובב באזור נראה רחובות שתי וערב ובהם מבנים עתיקים רבים המאופיינים גם בחצרות רחבות ידיים.

כיום נוכל למצוא באזור קולינריית בוקר/צהריים מסוגים שונים, אבל גם סצנה מפתיעה של ברים, חיי לילה וסיורי ערב.

מדובר באזור גדול, והתחלנו את הסיבוב בו במתחם הקטר, מתחם תיירותי ובו קטר קיטור מקורי שהתחיל פעילות תיירותית לפני כ-10 שנים עם אירועים ופסטיבלים מושקעים כשבשעות הערב פועלים פודטראקים שונים (גם בשבת) ובשעות היום נוכל למצוא את קונדיטוריית ביזו (נשיקה בצרפתית).

היא קיימת כבר 5 שנים, ושייכת לקונדיטורית הראשית, הגר, וונדר וומן שהיא גם אמא וגם מתפעלת את המקום יום יום, שהתחילה את הדרך בקונדיטוריה לפני 13 שנים. תחילה בתל אביב עם לימודים אצל אסטלה ולאחר מכן עם חזרה לבאר שבע לקונדיטוריה ביתית, עד שהחליטה לפתוח קונדיטוריה כשרה במתחם.

כשתגיעו תוכלו למצוא בעיקר קלאסיקות אבל גם יציאות מעניינות וטעימות. אנחנו טעמנו כמה מאפים שהיו מעולים ממש, מאפה שקדים ואמרנה, קרואסון קראנץ׳ פטל ופיסטוק, סינבון (לא קלאסי - רול קינמון ואגוזים, מאוד רך וטעים), מאפה בולגרית זעתר ודבש ומאפה גראטן תפו״א וגבינות. מאפים מאוד טעימים עם בצק נהדר ומינון מהמם של טופינגים ומילויים. יש גם כריכים עם ריבות מיוחדות שהם מכינים במקום ומשדכים לגבינות טובות וגם הקפה נהדר.

ביזו, שדרות דוד טוביהו 65, א׳-ה׳ 08:00-20:00, ו׳ 08:00-15:00.

משם המשכנו בנסיעה לאומי, הבורקס המיתולוגי של באר שבע. הוא ממוקם ממש מול פיקוד דרום ושייך לאומי בלדינגר שמתפעל את המקום, ולאחיו הגדול קלמן ברק (עיברת את השם) הקונדיטור, שלמד בתדמור. שניהם תמיד נמצאים ומייצרים את הכל במקום.

המקום קיים כבר 46 שנים, הקימו אותו ההורים שלהם, שלקחו את מתכון הבצק של הסבתא הטורקיה שעובר במשפחה במשך דורות ואיתו הם ממשיכים לפעול עד היום. אם אתם באזור ומעוניינים להגיע שימו לב שאתם מגיעים בשעות הבוקר והצהריים המוקדמות כדי להספיק לאכול כי הכל מתפזר בקצב.

כשאתם מגיעים תתחילו עם הדבר העיקרי, בורקס (תפו״א או גבינה) עם מילוי של ביצה, חריף, מלח ופלפל ב-16₪. הדפים מטריפים, המילוי מתובל במדויק, והשילוב של הכל הוא פשוט אבל הכי מנחם.

תוכלו למצוא גם מאפים מתוקים, המקום מתפקד כמאפייה לכל דבר, ובשישי יש גם מילפיי כמו של פעם, אבל בכמויות בודדות שנגמרות כבר ב7 בבוקר, הם מוכרים גם בצק עלים פרווה וגם בורקסים קטנים לא אפויים למי שמעוניין לארח ולהכין בבית.

קונדיטוריית הפיקוד קלמן ואומי, הפלמ"ח 107, א׳-ה׳ 06:00-15:00, ו׳ 06:00-14:00.

התחנה הבאה הייתה בית החצ׳אפורי, המקום של ואנו (מפעיל באזור גם בר גיאורגי בשם צ׳צ׳ה הפתוח כבר 8 שנים).

מקום עם מטבח גיאורגי, מעוצב עץ ותמונות על הקירות שמטרתן להעביר את אהבת האירוח של העם הגיאורגי.

ואנו נולד בגרוזיה ולמד את המטבח הגיאורגי בזכות אימו שלימדה אותו את התורה. אבל הוא מעדיף אותו בגרסתו החלבית, ולכן באופן לא צפוי נוכל למצוא תפריט גיאורגי כשר וחלבי, עם 45 מנות, שמבדל אותו מאוד ממסעדות אחרות בסגנון. כך שבמקום כיסונים ממולאים בבשר, נוכל למצוא לדוגמה כיסונים ממולאים בגבינות גיאורגיות ופטריות.

הקונספט הוא לקיחת המנות הקלאסיות כמו חצ׳אפורי אימרולי או חצ׳אפורי אצ׳רולי והרכבה של מילויים ותוספות שונים בכל אחת מהן.

אנחנו אכלנו חצ׳אפורי אימרולי, חצ׳אפורי אצ׳רולי, חינקלי (כיסונים גיאורגיים ממולאים בגבינות גיאורגיות ופטריות) וחצילים ממולאים באגוזי מלך. כצפוי הכל היה טעים מאוד וללא ספק לא מיציתי את הארוחה הזאת. עצירה חובה.

בית החצ׳אפורי, החלוץ 105, א׳-ה׳ 10:00-22:00.

המשכנו עם סולת, המקום של חיים, שבעברו בכלל עבד בתחום הפרסום בקונגו שאפריקה, שם תמיד היה הבשלן, האיש שמפנק את כולם בארוחות שישי של בית חב״ד. אימו הייתה הולנדית שבישלה לבעלה אוכל טוניסאי ולמדה את המתכונים מחמתה וחיים למד את התורה.

לפני 4 שנים עם פריצת הקורונה הפעילות הפכה למורכבת, הוא החליט לחזור ולהתמקם בישראל ולהגשים חלום ישן, לפתוח מקום קטן, עם אוכל נגיש וביתי, המוכן בסירים גדולים, שכשהם נגמרים, סוגרים את התריס והולכים הביתה.

כל סיר נגמר באותו יום ואם לא אז נתרם וביום למחרת מכינים סיר חדש. בימי שישי אפשר להגיע ולקחת אוכל ביתי עם מגוון רחב, יש להם אפילו אתר שאפשר להזמין ממנו ובשאר השבוע יש קוסקוס עם מרק.

את הקוסקוס אפשר לאכול עם מרק ירקות (65₪)/פקיילה (75₪)/במיה (65₪) וסלטים, אבל הכל עם קוסקוס, בנדיבות ובלי להתחשבן איתכם על תוספות.

סולת, העצמאות 1, א׳-ה׳ 11:30-15:30, ו׳ 08:00-13:00.

מקום נוסף הוא קבב אמונה, הקיים מעל 65 שנים, ושייך במקור לאמנון שירש אותו מאביו שמעון.

לפני שנה אמנון החליט לפרוש, אבל לא היה אף יורש במשפחה שקיווה להמשיך את דרכו ולכן העביר את הפעילות לנדב, אחד העובדים שעבור אמנון הוא כמו בן, וליווה אותו ב-20 השנים האחרונות.

הקבב המפורסם עדיין על הגריל, עם המתכון המדויק של אבא שמעון, יחד עם בשרים נוספים ועסיסיים. אמנון ממשיך ללוות אותו ואת האיכות שנשמרה במקום במשך שנים. כל המרכיבים נחתכים במקום מדי יום, הצ׳יפס אמיתי וספוג, ומנת הדגל היא עדיין הקבב הפרסי.

קבב אמונה, קק״ל 58, א׳-ה׳ 09:00-22:00

המקום האחרון שביקרנו בו בעיר העתיקה הוא מסעדת בוקוריה. הוא שייך לנטשה שהגיעה לארץ מרוסיה לפני כ-20 שנים, ומגיש 2 תפריטים, אחד של מטבח אוקראיני אותו למדה בבית והשני של מטבח רומני אותו למדה כמלצרית וטבחית במשך 15 שנים במסעדת השוק המיתולוגית ״סמי וסוסו״ בה הוגש אוכל רומני נהדר של מרסל לרר ז״ל עד סגירתה בשנת 2019.

בוקוריה היא מסעדה קטנה ומשפחתית באווירה של פעם, ובתפריט הרומני שלה יש קבב רומני עסיסי עם רוטב שום, חמוצים רומניים, איקרה, כבד קצוץ וממליגה ובתפריט האוקראיני פלמני, ורניקס ממולאים בתפו"א.

בוקוריה, הרצל 21, ב׳-ה׳ 12:00-18:00, ו׳ 12:00-22:00, שבת 12:00-17:00.

נעבור למתחם הבלוק, הממוקם מול בית החולים סורוקה. אזור בו גרים סטודנטים רבים ומאוד לונדוני במראה שלו. נמצא שם כמה עסקים קולינריים מודרניים שמאוד מבינים את הקהל שנמצא באזור ויצרו מעין אחידות.

דגמנו את הקונדיטוריה טרהז׳ולי, קונדיטוריה קלאסית של נוי, הקיימת 3 שנים עם כשרות צהר. מובילה את המטבח הקונדיטורית גילי שלמדה באסטלה ומכינה במקום עוגות, מאפים וכריכים מפתים וטעימים מאוד.

טעמנו מאפה פקאן, עוגה באסקית, מיני רד ולווט עם מסקרפונה, טארט לימון ועוגיית שוקולד צ׳יפס רד וולוט. כולם גדולים, מפנקים, וטעימים מאוד.

טרהז׳ולי, ראובן רובין 3, א׳-ה׳ 08:00-21:00, ו׳ 08:00-15:00.

משם נסענו כמה דקות לפינת אוכל. המקום של חי שקיים כבר 10 שנים וכל כולו כריכי בשר עסיסיים וטעימים בהשראת הלחם בית של הילדות.

מכינים אותם בלחם גדול, רך וכיפי שמיוצר במאפייה במיוחד בשבילם. בתוכו 120 גרם של בשר פרימיום והכל מוכן במקום, גם הרטבים המפתיעים (כמו פלפלים קלויים, פסטו נענע פטרוזיליה, מיונז שום ושזיפים ועוד) מוכנים בכל יום מחדש ואין מקפיא, טריות עד הסוף.

בקצה כל סנדוויץ׳ מחכה סיומת לביס האחרון, ברובם מדובר בסלייס אננס שממש ממתיק את הסוף ומשאיר טעם מפתיע של עוד.

ניסינו 3 כריכים מטריפים, כריך חצי חצי עם אווז ובריסקט (58₪), כריך מעורב עם רוסטביף, קורנביף וכתף בקר (55₪) וכריך אסאדו (58₪). אהבתי את כולם אבל אני חושבת שליבי עם החצי חצי. כשלצד הכריך אפשר להנות ממיצים טבעיים כמו רימונדה, לימונדה ותפוזים.

פינת אוכל, רינגלבלום 15, א׳-ה׳ 12:00-23:00, ו׳ 11:30-15:30.

עברנו למתחם הביג, לבית הפול. מוסד באר שבעי משנת 1952 בו מנות הדגל הן חומוס ופול. בשנים האחרונות הם הרחיבו את התפריט למנות כמו שניצל ושווארמה והיום כבר אפשר להגדיר אותם כבית לאוכל רחוב ישראלי.

זה עסק משפחתי שמנהלים היום שחקן הפועל באר שבע לשעבר לוטם זינו ואחיו איתם וירין. הוא הפך לאימפריה עם זיכיונות ו-10 סניפים בבאר שבע, אופקים, דימונה, קריית גת ורהט, כשהסניף הראשון היה צריף בעיר העתיקה בבאר שבע.

את הכל הם מכינים במקום, גם את הצ׳יפס אבו נפחה שאני אוהבת, אבל גם וכמובן את הפלאפל והחומוס ואת כל מנות הבשר שבתפריט.

בית הפול, דרך חברון 66, א׳-ה׳ 12:00-23:00, ו׳ 11:30-15:30.

הגענו לפטיסרי נוסף, לה פטיסייר, הפטיסרי של עידן בן ברוך. קונדיטור שלאחר שלמד קונדיטוריה בבית ספר בבישולים ועבר השתלמויות בפריז פתח לפני 13 שנים את הפטיסרי הראשון שלו ברחוב חוגלה, ולפני 4 שנים פתח פטיסרי נוסף בשכונת רמות בעיר. כשלאורך כל הדרך אמא שלו, דבי, מלווה אותו ומכינה איתו את המגוון, עוגיות, ארוחות בוקר ועוד.

אכלנו קרואסון עם קרם פטיסייר, תותים וריבת פירות יער שהם מכינים במקום (37 ₪) שהיה עשיר בקרם טעים ואוורירי וטעם הפירות היה מאוד מדויק, וקרואסון חביתה עם שמנת שמגיע עם סלטון ומטבלים (55 ₪) עם חביתה פלפית בטירוף וקרואסון פציח ונהדר.

לה פטיסייר, חוגלה 25, א׳-ה׳ 08:30-19:00, ו׳ 08:00-14:00.

עברנו לשוק באר שבע לפודטראק ברבוניה של ציון, בעלים של בסטת דגים שנקראת פינת הדייגים ושל אלעד הבעלים של המסעדה המצליחה בסטורי.

הוא נולד בעקבות ישיבות עם החברים בימי שישי, כשציון הוא הספק דגים של אלעד וכך נוצר החיבור הכמעט בלתי נמנע - ציון דואג לדגים, אלעד דואג לטעמים ולתפריט.

לאורך השבוע תמצאו 2 סוגים של כריכים, כריך דייגים וכריך קציצות דגים, יחד עם צ׳יפס לימוני ובשישי התפריט מתרחב לדגים מטוגנים ומנות נשנוש נוספות.

אנחנו אכלנו את הכריך דייגים (50 ₪) עם טרשי, חסה, עגבניה, ירוקים, בצל מקורמל, איולי, זעפרן ופילה לברק. ביס טעים מאוד, רטוב ודגי, כן הייתי שמחה להמלחה נוספת וקצת חריף, אבל טעים מאוד.

ברבוניה, שוק באר שבע, ב׳-ה׳ 11:00-17:00, ו׳ 11:00-שעה לכניסת שבת.

בשוק יש בסטת דגים נוספת של אילוז דגים שגם היא מפעילה דוכן של מנות דגים בשוק עם מנת דגל של פיש אנד צ׳יפס ממש בסמוך. בתפריט גם חריימה בחלה וגם כל מרכיב בנפרד. לא טעמנו אבל זאת עצירה חובה אני בטוחה.

אני אסכם את באר שבע כעיר שמאוד סיקרנה אותי קולינרית, וגרמה לי להרגיש שאין כל כך דרך למצות אותה ביומיים של הסתובבויות. טופוגרפיה קולינרית מאוד מגוונת, משולבת מוסדות של שנים יחד עם עסקים חדשים ומרעננים. כל הטוב הזה גרם לי לרצות לחזור בפעם השלישית, ואני אכן בדרך, בקרוב גם תבינו על מה מדובר.

רוצים להמליץ על מקומות נוספים שלא כללתי בכתבה? מוזמנים להגיב בתחתית הפוסט.

יכולים גם להאזין לפרק המלא בפודקאסט בו הזכרנו מקומות רבים נוספים ששווה לבקר בהם >>