Let's talk about yammmmm

אחרי 24 שנים סוף סוף הגעתי למסעדת כרמים. מסעדת כרמים הראשונה הוקמה בשנת 2002, במושב סגולה, בלב משתלה ירוקה, עם מטבח של השף סהר רפאל. מאז הם פתחו עוד שתי מסעדות, האחת בבאר שבע והשנייה ברחובות, שבכולן דגש על מטבח צרפתי עיראקי (שילוב מעניין, אני בטוחה שתסכימו איתי), עם חומרי גלם טריים ויצרנים מקומיים. אני הגעתי למסעדת כרמים באר שבע. כשנכנסים למסעדה מרגישים שהיא כמו פנינה המנותקת מהבחוץ התעשייתי. הכל מעוצב עץ ויין, פרחים, אווירה כפרית, תחושה של חו״ל, אבל בבאר שבע, וזה מרגש ומרשים

אחרי שביקרתי בקולינריה הבאר שבעית לא היה מנוס מלחזור אליה, והפעם להביא איתי את הצוות (בעלי והילדים) כדי שיחוו גם הם את הקסם. סגרנו שישי-שבת בעיר, עם פעילויות לילדים (גילאי 3 ו-5), קולינריה טובה ולינה בלב ההתרחשות. התחלנו את היומיים הללו עם ביקור במדבריום, פארק שהושקע בו 250 מיליון ש"ח, ומשתרע על פני 140 דונם. מרחב ראשון מסוגו המאפשר מפגש חוויתי ייחודי בין המבקר לבעלי החיים וניתן לפגוש בו כ-100 מינים מדבריים המותאמים לתנאי האקלים בבאר שבע. הוא גם מקלט לחיות בר, ועובד בשית

כחלק מהמסע אחר קולינריה גיאוגרפית באזורים שונים בארץ הגעתי גם לעיר באר שבע. עיר שהגעתי אליה פעמים רבות בתקופת השירות הצבאי שלי, כל כך הרבה פעמים, אבל אף פעם לא מספיק כדי להבין את העושר הקולינרי החבוי בה. היא מורכבת מישן וחדש, ממוסדות של עשרות שנים וממטבחים חדשים. עיר של פועלים שמאוד אוהבים בצקים ואוכל מנחם אבל גם את העולם החדש. כשאנחנו הגענו לחוות בעיקר את שעות היום והצהריים של העיר, כמובן שלא הגענו להכל, אבל בהחלט דגמנו מקומות שאני ממליצה לכם לחוות גם בעצמכם.

בחודש דצמבר ובכל יום רביעי וחמישי לאורך החורף הקרוב, חלל האירועים בת אביגדור שבתל אביב פותח לראשונה את שעריו לקהל הרחב ומציג את Winterfest, פופ אפ חורפי וחד פעמי של השפים ארז קומרובסקי וחנן עזרן. בימים הללו הם מגישים תפריט טעימות משתנה, המבוסס על חומרי גלם עונתיים כמובן, לצד השראות וטכניקות מהעולם, להרגשתי בעיקר השראות יפניות, וזה לא סתם. בצעירותו, נסע ארז לתקופת לימודים קצרה ביפן, וזו ההשראה שלו לנגיעות היפניות המובילות לתוצר יפני-בלאדי מרתק.

הוזמנתי למסעדת נואמה, מסעדה שנפתחה כבר לפני שנה וחצי בנחלת בנימין בתל אביב, עם השף רוסלן אוסוב, ולפני 3 חודשים נכנס למטבח השף מושיקו אברהם, שנכנס גם כשותף. שף שהגיע אחרי 12 שנים במסעדת אריא, בה היה במשך תקופה ארוכה שף תפעולי ובשנה האחרונה השף הראשי. מוכר בעיקר כשף שבנה תפריט יוצא דופן באריא עם הטעמים הבוכריים שהכיר מהבית, ששם דגש גם על חומרי גלם מקומיים. מדובר בבר מסעדה שכולל ישיבה על הנחלה שסופגת אווירה תוססת או ישיבה פנימית סביב שולחנות או בר, עם תאורה חשוכה ואווירה של ב

אני אוכלת במסעדת מינאטו כבר 14 שנים, עדיין לא פגשתי ברמה כזאת גבוהה בארץ והיא ללא ספק המסעדה היפנית הכי טעימה שאכלתי בה עד היום בישראל. זאת הפעם הראשונה שהגעתי אליה עם הזמנה, כלומר ללא תשלום על הארוחה, ובתכלס אני מרגישה עם זה ממש טוב בתור לקוחה של שנים שמשלמת בהנאה על כל ביס שהמטבח הזה מוציא.זאת מסעדה יפנית כשרה שמוביל השף היפני אקי טמורה. דור שלישי לסושימנים מיפן, שלהוריו הייתה מסעדת סושי בטוקיו שביפן והגיע לישראל בעקבות אשתו הישראלית.

מסעדת יפו תל אביב קיימת איתנה כבר 14 שנים בתל אביב, זאת ה-מסעדה של השף חיים כהן, שדרכה עברו שפים רבים שמובילים כעת את הקולינריה הישראלית גם הם בכיוונים חדשים. הייתי בה לפני כמעט עשור, ארוחת שף שלא השאירה בי חותם או טעם של עוד, אבל הנה בכל זאת הגעתי אליה השבוע, ואיזה כיף שכך קרה. אבל נחזור רגע להתחלה. המסעדה מעוצבת שונה מכפי שזכרתי אותה, בראש שלי, הבר מטבח היה פעם עגול והגוונים הכלליים היו מעט שונים.

הגעתי למסעדה יוונית בשם אולימפוס, מסעדה הקיימת כבר 93 שנים ושייכת לאחים יונה ומוני, כשבמטבח הבן של יונה, גדי, ועל השירות אווה אשתו. אביהם של יונה ומוני, אבא פפו יצחק, שורד שואת סלוניקי שברח מסלוניקי אחרי השמדת מעל 80% מהקהילה היהודית, עלה לארץ ישראל ופתח את המקום בשנת 1932, עם הקסם של פעם, כמסעדת פועלים יוונית. את הפעילות המשיכו הבנים, האחים יונה ומוני שנמצאים בה כבר 63 שנים שהחלו לעבוד עם הוריהם במסעדה מגיל צעיר מאוד.

הרבה זמן שמעתי על מסעדת 85/15 (ממוקמת בהצטלבות 2 רחובות ולכן גם השם). מקום קליל באווירת ערב שמאוד מתאים לצרכים שונים של בילוי, בין אם ערב חברות ובין אם דייט ראשון בסטייל. עיקר הישיבה בחלל מקורה על שפת הרחוב, יש גם מעט בר, ונראה שבשניהם אפשר להנות באותה מידה. המקום שוכן ממש בסמוך לכיכר רבין, הוא נפתח לפני 5 שנים בהובלת השף אלי שטיין (בעל ניסיון במטבחים המקצועיים בישראל), וכיום מוביל אותו השף מושיקו אברהם שנכנס למקום לפני שנתיים. כשעדיין נוכל למצוא בתפריט כמה מהמנות שמלוות את ה

לפני כחצי שנה נפתח בזיכרון יעקב זיגו קפה, המקום החדש של השף גיא רוזמרין, המוכר לרבים מכם כפיינליסט משחקי השף. מקום שהפיח המון חיים בשעות הבוקר והצהריים באזור יחסית שומם קולינרית, וכעת מגיעה בשורה נוספת, בכל יום ראשון בערב (אולי גם בימים נוספים בהמשך), החל מהשעה 19:00 המקום יפתח גם לארוחת ערב, עם אותה יד קולינרית שחווינו בבעיתו (המסעדה שהייתה לו בשוק תלפיות בחיפה) ובארוחת הצהריים של זיגו, וזה בעצם מסמל את בואו של תפריט אוכל טעים מאוד, הכולל מיוחדות במגוון המנות.

לפני חצי שנה נפתחה מסעדה חדשה, רובע א׳, במלון אלקונין, מבנה לשימור מהמם ביופיו הקיים כבר 112 שנים, שאם פתיחתו המחודשת (לפני שנתיים) שכנה בו אחת ממסעדות השף ז׳ואל רובושון ז״ל, מסעדת ל׳אפוק, שהגיעה עם המחירים המוגזמים והמנות האייקוניות. היא לא הצליחה לעבור חלק לישראלים ונסגרה, ובמקומה נפתחה במלון מסעדת רובע א׳, ובראשה השף אביתר מלכה, בעברו זוכה משחקי השף, בעל ניסיון במטבחים המקצועיים ביותר, שלמד את הדרך מטובי השפים.

נפתחה מסעדה כשרה חלבית חדשה בתל אביב, בראסרי 18, היא אמנם עשתה רילוקיישן, אבל המעבר הוביל לבאז מאוד לא רגיל. היא ממוקמת על פינה חמודה, וממש מצליחה לשדר פריז בתל אביב עם המון ירוק מסביבה, תאורה מוחשכת, מפות לבנות, מלצרים מדוגמים, מוזיקה עדינה ברקע שמאפיינת ערב קז׳ואל גבוה, ותפריט מדויק לבראסרי, אבל לשם שינוי בראסרי כשר, משהו שפחות רואים בתל אביב, והנה הגיעה הבשורה. במטבח השף שלמה שריקי, שף צעיר שהתחיל את דרכו עם פתיחתה של מסעדת לוטה שבכנרת (בעבר חלק מקבוצת מחניודה)

המשכתי את הטירוף סביב מנת השווארמה הנחשקת, והפעם בעיר התחתית בחיפה. אזור רווי שווארמיות, הרבה מעבר לאלו שאצליח לדבר עליהן בסקירה הזאת, רובן מאוד וותיקות ומהוות מוקד עלייה לרגל תוך התמודדות ראויה במלחמת השווארמיות הידועה. לכן לא היה מנוס, הייתי חייבת לטשטש את הפומו. ברובן נמצא בשר עגל וכבש, גם המחירים יחסית זהים, 50₪ לפיתה שווארמה, וגם התוספות הזמינות, אם תזרמו, יהיו זהות, בעיקר בצל, עגבניה ופטרוזיליה, וזה מספיק.

חיכיתי שנתיים לפתיחה המחודשת של מסעדת דיינינגס שבמלון נורמן, וסוף סוף זה קרה והוזמנתי לחוות את הקסם מתעורר מחדש. מסעדה שנפתחה לראשונה לפני 11 שנים ונחתה בתל אביב הקולינרית כאחות תאומה למסעדת דיינינגס הלונדונית בהובלת השף מסאקי סוגיאקי. הייתי שם באותה פתיחה ראשונה, מסעדה שהקדימה את זמנה, עם חלל בהיר ומואר, כולו בר, בתפריט המון דגים נאים וצלחות ניגירי, בדיוק באותם בזמנים שבהם קליפורניה רול ושמנת בסושי היו הטרנד שהלהיט את הקהל.

כבר תקופה שאני שומעת על דאלית אל-כרמל כמוקד עלייה לרגל עבור שווארמות יוצאות דופן, אבל שנים שלא ביקרתי בה, כשבביקור האחרון שלי התפנקתי בעיקר על כנאפה כחלק מבילוי שבת קליל. אבל הסיפורים לא הניחו לי והייתי חייבת להגיע ולבדוק בעצמי על מה כל המהומה. לכן בניתי סוג של סיור שווארמיות עצמאי, צירפתי אלי את אחי ואחותי ויחד התגברנו על כל השלל. הגענו באמצע השבוע, היה נעים ורגוע להסתובב, אבל חשוב שתכירו שבימי שבת וחג מאוד עמוס.