הגעתי יחד עם מדריכת הסיורים רויטל ארנון בירט לסיבוב קולינרי ברמלה, כדי להבין את הקולינריה הייחודית של העיר, והתחלנו אותו בשוק שהפך מדובר מאוד בשנים האחרונות, לפחות באוזניי, שוק רמלה. מדובר בשוק עתיק מאוד, שיושב סביב קירות עתיקים שנשמרו מפעם, עם קשתות שמעטרות מכל עבר. הוא קם כבר בתקופת האימפריה העותמאנית, כיאה לשוק שקם בעיר שקמה בסוף המאה ה-7. כל אבן בו מלאה בהיסטוריה, ומתמצתת לתוכה את המרכזיות של העיר רמלה בימים קדומים יותר. כזאת מרכזית עד שהאוצר הגדול שמצאו באזור השוק הוא אוצר של 366 מטבעות ממדינות שונות בעולם. היא נחשבה לממוקמת במיקום אסטרטגי, בין הים לירושלים, ולכן חוותה לאורך ההיסטוריה את כל מלחמות האזור, ואפילו נפוליאון בעצמו עבר בדרכיה.
למי שמגיע באמצע שבוע תנסו לכוון ליום רביעי, יום בו מגיע לחניית הכורכר של השוק השוק הנודד. שוק שנודד בכל הארץ והחל את דרכו ברמלה. כשתראו אותו תוכלו לראות גם איך נראה פעם השוק של רמלה, כשהכל עדיין עמד ארעי.
מסביב לשוק מגוון כנסיות, מסגדים, ישיבות, בתי כנסת, וכולם חיים יחד בהרמוניה ויוצרים תרבות שאפשר למצוא כמותה באקסטרים בשוק רמלה. גם הדוכנים בשוק מבטאים את הרב גוניות, עם מגוון מטבחים, מגוון תרבויות שיוצרים יחד את הסיפור סביב השוק, שוק שמרכז לתוכו מגוון מהעולם.
דבר נוסף שמאפיין את השוק הוא המסורת שנשמרה, הלקוחות הם תושבי העיר ובעלי הדוכנים הם עסקים משפחתיים שמעבירים את הפעילות מהסבא שפתח לראשונה ועד הנכדים שמנהלים את הדוכנים בימים אלו.
התחלנו את הסיור בחומוס סלים, תשאלו את עצמכם איך פותחים את הבוקר עם חומוס, להפתעתי מדובר באירוע אפשרי בהחלט כשמדובר בחומוס חלק וקליל. זאת גם המסורת המקומית, לסיים את התפילה במסגד הגדול הסמוך לשוק ולהגיע לחומוס לארוחת בוקר.
כשהגענו לחומוסייה פגשנו את מייקל, הנשוי לאחות של הסלים, הבעלים. סלים מגיע ממשפחה נוצרית שמנת החומוס בה היא שורשית, ועוסקת בה כבר זמן רב עד שבשנת 2007 נפתחה החומוסייה. אנחנו פתחנו שולחן עם חומוס פול, חריף, בצל וכדורי פלאפל. החומוס היה קליל כמובטח, עם פול עדין וטעים. הפלאפל היה פריך וטוב, והחמיצות הכללית החמיאה מאוד לכל הסיפור (מנת חומוס עולה 35₪).
חומוס סלים, שוק רמלה, א׳-ש׳ 07:00-17:00.
המשכנו למאמא אינדיה מסעדה הודית ולה חנות תבלינים הודית צמודה של הזוג גרייס וג׳וני שעלו ממומביי בשנת 2004 ופתחו את העסקים הללו בשוק.
בחנות נמצא תבלינים נקיים ואיכותיים, עם יבוא מלא מסרי לנקה, ומוצרים נהדרים כמו פאני פורי, עדשים מהפנטים, חטיפים הודים, תערובת תבלינים לצ׳אי, קמח טחון של עדשים, מקלות קינמון ועוד.
כל התוצרים במסעדה מוכנים במקום, לכן גם יהיה זמן המתנה בהתאם, אבל תאמינו לי שזה שווה את זה. בכל יום תמצאו תפריט אחר, בהתאם לבחירתה של גרייס, שכולל גם תבשילים, כמו מסאלה דוסה, מרק עדשים ומנות קטנות כמו שהזמנו אנחנו. בסופי שבוע (חמישי ושישי) יש תבשילים מיוחדים, כמו בנגן בארטה או באנג'י חציל ותפריט מגוון עם מנות הודיות כמו ארוחת טהלי, באגי, ביראני צמחוני, משרום מסאלה, פאני פורי, פאו באגי, גולם גמון, ברפי, פלודה ולאסי. אבל לא תמצאו בו בשר, אלא אם תזמינו מראש. בשישי תוכלו למצוא מגוון של מנות שאפשר לקחת הביתה לשבת.
אנחנו אכלנו סמוסה (7₪ ליח׳) עם אפונה ותפו״א, ובטטה ווארה (7₪ ליח׳) עם מעטפת דקה ופריכה מאוד ורכות אינסופית שמחכה במילוי שבפנים, בשתיהן המילוי היה מתובל מהמם ולצידן הצ׳אטני הנהדר עם חריפות מדויקת. עדיין לא נרגעתי חייבת להתוודות. לקחתי כמה יחידות הביתה ופשוט טרפתי אותן גם כשהן כבר היו בטמפרטורת החדר.
מאמא אינדיה, שוק רמלה, ב׳, ד' ו-ה' 09:00-16:30, ג' 09:00-14:30, ו' 08:00-14:30.
המשכנו למוצרלה, מעדנייה משפחתית שמוכרת בעיקר גבינות (יש גם נקניקים ועלי גפן). הם כבר בדור מתקדם יותר שבו הם מנהלים אתר מסודר עם הזמנות עד הבית לכל הארץ. חן הנכד מנהל את המקום, אבל הסבא הקים את הדוכן בשוק, אחריו הצטרפה גם כל המשפחה, וביחד הם כבר 23 שנים בשוק. לאח של האבא יש מחלבה הנקראת טל העמקים בפתח תקווה, וכך הם מייצרים את כל הגבינות שלהם.
גולת הכותרת של המקום היא הלאבנה אותה הם מכינים במקום. אני התפנקתי על 2 סוגים, האחת עם סחוג והשנייה עם זעתר, שתיהן נהדרות, תנסו גם ניגוב של עלי גפן שהם מכינים במקום עם אחת מהן ובכלל תתעופפו. טעמתי גם דגים כבושים ולא הופתעתי לגלות שגם כאן הטעים מנצח. אבל יותר הופתעתי לטעום את הגרסה הטרייה לפלפל ממולא בגבינה שהם הכינו מפלפל פפדיו מיוון עם מילוי של לאבנה, פטה, שמנת, פסטו עגבניות מיובשות, זעתר ונענע יבשה. זאת הגרסה שאתם חייבים לנסות כשאתם חובבי הז׳אנר כמוני, חריף, טרי, מרענן וטעים.
מוצרלה, שוק רמלה, א׳-ו' 06:00-18:00.
כאן העניינים מתחילים להסתבך, בשוק יש כמה דוכני בורקס שונים, כולם מומלצים (כבר בדקתי), אחד מוכר בורקס מבצק פילו, האחר מבצק עלים, השלישי בורקס פילו עם מרגרינה, אבל בסוף צריך לבחור אחד שאצלו נאכל את המאכל, שעם כמה שהוא משמין הוא גם ממש ממש טעים, הבורקס.
אנחנו הלכנו על בורקס בבא, דוכן שהוא כבר ממזמן לא דוכן, אלא מעצמה עם 37 סניפים ונקודות מכירה בארץ. הבורקס הוא בורקס פילו ללא מרגרינה, שהחל להימכר לראשונה בעגלה על ידי הסבא בשנת 1939 באיזמיר שבטורקיה, ובשנת 1968 עבר לרמלה ומאז הפך את העגלה הטורקית לעסק משפחתי שכולם עובדים בו.
את הבורקס של בבא אכלתי כבר בכמה הזדמנויות בהן נמכר בנקודות מכירה, הוא מעולה, אין הפתעות. אכלנו עם גבינה, אבל בטוחה שתזרמו איתי על ההעדפה של תרד בתערובת.
בורקס בבא, שוק רמלה, א׳-ה' 08:00-18:00, ו' 07:00-15:00.
התחנה הבאה הייתה לפי דעתי החשובה מכולן והיא הסנדוויץ הטוניסאי של חיים בוקובזה. גם הוא עסק משפחתי שהתחיל מהסבא חנון שפתח עגלה בשנת 1969. הסבתא הייתה מכינה את כל הרטבים, הבן חיים בוקובזה היה עוד ילד כשהכל התחיל, ואחיו ואחיותיו גם הם נרתמו להכנות של הרטבים שנמשכו כל הלילה, כשהם היו גרים ממש מעל השוק. מאז כל האחים פרשו מהעסק למעט אחות אחת בשם פנינה שעדיין עוזרת לחיים, וחיים הוא היחיד שהמשיך את העסק ולא נותן זיכיונות. כל הסניפים שפתחו נפתחו על ידי הבנים שלו והם בניהול המשפחה.
הם התחילו במקום קטן בשוק עד שביקשו מהם להתרחב, גם כי לא עמדו בתקנון של עסק מזון, אבל גם בגלל שהתור היה מאוד ארוך, ואנשים היו עומדים ואוכלים וכך חוסמים את המעבר. לכן כשהחנות ממול התפנתה הם נכנסו אליה והפכו אותה למתחם הישיבה שלהם, ומאז מזמינים בחלל המקורי והולכים להתיישב ממול לאכול.
הכריך התחיל מלחם רגיל מכיכר לחם שלם חצוי שמוציאים ממנו את ה"פטיטה', והיום הוא נמכר בלחמניית בגט שהם מביאים מאותה מאפייה בשוק כבר מעל 40 שנים. לחמנייה קריספית שמצליחה להחזיק את כל המילוי נהדר.
הם לא אוהבים שמן ברטבים והכל טבעי ומסונן, ללא חומרים משמרים, כשהבסיס הוא שני רטבים אחד חריף ואחד לא, עם פלפלים ממגוון סוגים. אבל התוספות שבאמת שיגעו אותי בסנדוויץ שלהם הן האנשובי והצלפים, תוספות שהגיעו מטוניס, שהטוניסאים המבוגרים חייבים בסנדוויץ׳ שלהם (אפשר כמובן גם בלי).
הסנדוויץ' הטוניסאי של חיים בוקובזה, שוק רמלה, א׳-ו' 09:00-18:00.
המקום הבא הוא ממתקי שהין של זיהד, השייך למשפחה נוצרית והתחיל כאשר סבא של זיהד הגיע מכפר כנא בשנת 1903 לרמלה. הסבא היה בכלל מורה ועם השנים התחתן והזוג פתח יחד מסעדה, את מסעדת שהין, שהיו בה בשרים וחומוס והיה בה גם אזור צמוד שבו נמכרו הממתקים.
במשך השנים האבא וזיהד המשיכו, עד שזיהד נשאר לנהל את המקום לבדו והיה מורכב לתפעל אותו לבד, ולכן המקום כיום הוא רק למכירת המתוקים המיוחדים.
תוכלו למצוא אצלו בקלאוות, ממתקים ערביים עם תבלינים, מעמולים ועוד, שכולם נמכרים במגשים ובדר״כ בימים שישי ושבת תוכלו למצוא גם כנאפה.
ממתקי שהין, שוק רמלה, ב׳-ו' 09:00-17:00, ש' 09:00-20:00.
רוצים להמליץ על מקומות נוספים שלא נכללו בכתבה? מוזמנים להגיב בתחתית הפוסט.
Kommentare