בדצמבר האחרון טסנו ללונדון, יעד שחיכיתי להגיע אליו כבר תקופה ארוכה, במיוחד אחרי ששמעתי סיפורים מרתקים מכל התיירים שחוו אותו לפני. אז זה סוף סוף קרה, ועכשיו תורי לספר סיפורים שאני מקווה שיהיו מספיק מרתקים גם עבורכם. מבחינה קולינרית בחרנו שלא לבלות בהמון מסעדות, אלא בשתיים בלבד, ולהתמקד בשווקים ובפינות מיוחדות שמצאנו. אבל מי שבכל זאת רוצה רשימת המלצות מלאה שקיבלתי משפים, טבחים ופודיז רבים, אפשר למצוא כזאת בעמוד האינסטגרם שלי, בהיילייטס של לונדון (הסטורי הראשון בו).
בחרנו לצאת לטיול עם טיסות של חברה מוכרת ואמינה, כך הגענו לחברת לופטנזה. אמנם מדובר בטיסות עם קונקשן, אבל לוחות הזמנים שתוכננו היו בדיוק כמתוכנן, המזוודות הגיעו בזמן ובשלמותן, הנחיתה הייתה בשדה תעופה מרכזי, הית'רו (Heathrow Airport), ממנו אפשר לקחת קו מטרו אחד, כל הדרך למרכז לונדון, ובאופן כללי, מה שהכי חשוב זה שהצלחנו להגיע ללונדון כמתוכנן.
עם ההגעה לשדה התעופה, לקחנו נסיעה ישירה בעזרת המטרו (המטרו בלונדון נקרא Underground) ישר מהטרמינל בו נחתנו (טרמינל 2), קו בשם Piccadilly, עד למרכז העיר, לתחנת Green Park, במשך 44 דק׳ (5.5 פאונד לאדם). מה שנחמד בנסיעה במטרו הוא שלא חייבים לקנות כרטיס לכל נסיעה, אפשר פשוט להעביר את הטלפון עם האפל Pay/גוגל Pay בכניסה לקווי הנסיעה והחיוב יתבצע בהתאם לנסיעה היומית שביצעתם. חכם ביותר.
את הלינה שלנו העברנו בדירה של Park Lane Apartments, במיקום מרכזי ליד כיכר פיקדילי. כל הדירות שלהם ממוקמות במיקומים מטורפים, אז שווה לבדוק אם יש דירה פנויה באחד המקומות שלהם. ללא ספק אופציית הלינה הכי טובה שיכולנו למצוא, כי כל מה שעשינו היה לטייל ברחבי מרכז לונדון, וכך לא בזבזנו את הזמן על מרחק, פשוט יצאנו לדרך. באופן כללי אני מאוד רציתי גם לישון באחד הבניינים היפים האלה שרואים בסרטים, מאוד לונדוני מצדי, אז זה התאים לי בול.
אחרי שהתמקמנו, קנינו ב-10 פאונד גם סים מקומי, של 10GB, בחנות Three ברחוב Oxford, עם שיחות והודעות למספרים מקומיים, משמעותית יותר זול מכל חבילה שקיימת בארץ. אפשר גם להגיע לחנות של Vodafone, הנמצאת באותו רחוב (לא יודעת איך המחירים שם, אבל שווה לבדוק, כי הקליטה שלהם כנראה תהיה טובה יותר). מכאן, המשכנו להסתובב ברחוב אוקספורד, רחוב הקניות הגדול ביותר באירופה, שכולו עמוס בחנויות השוות ביותר, הגדולות ביותר והמרהיבות ביותר.
כמובן שהיינו גם קצת רעבים, אז עצרנו בקטנה לנקניקייה בלחמנייה, בסניף של Five Guys, רשת פאסט פוד של המבורגרים וחבריהם, וכך הרגענו את הבטן לקראת הארוחה שחיכתה לנו בערב.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדת כוכב מישלן אחד, מסעדה הודית בשם Jamavar. מסעדה עם חלל יפה ומרשים מאוד, עם תפריט יחסית מגוון ומעניין, ועם שירות טוב, שקיבלנו ממלצר שהיה סובלני אלינו מאוד. יחד איתו בנינו ארוחה צמחונית שהתאימה לכל המגבלות שלנו.
התחלנו עם 3 מנות ראשונות, כולן היו בינוניות מינוס.
לעיקרית אכלנו נאן עם שום, שהיה מושלם ממש, יחד עם שלושה תבשילים הודים מעולים וחריפים (כל אחד מהם נחשב למנה עיקרית בפני עצמה, מוזר). אחד היה תבשיל של שעועית, השני תבשיל של אפונה ופטריות והשלישי תבשיל של גבינת קוטג׳ ותרד.
בשלב מסוים הוספנו אורז עם זעפרן, וגם השילוב שלו עם כל התבשילים היה מהמם.
עם ההגעה לקינוחים הזמנתי שתייה חמה של צ׳אי מסאלה, שזה בעצם תה שחור, עם תבלינים הודים וחלב מורתח. הורגש בעיקר טעם של ציפורן.
איתו אכלנו שני קינוחים טעימים, אחד של גבינת קוטג׳ וסירופ מי ורדים, שבטעמים שלו הרגיש כמו סולת וסירופ של דבש. השני היה מעין עוגת גבינה עם פיסטוק, ווניל וורדים.
לא חושבת שזאת המסעדה שהייתי בוחרת ללכת אליה בפעם הבאה, אז אולי שווה לבדוק אופציות נוספות. התאכזבנו מהמנות הראשונות, העיקריות היו טעימות אמנם, אבל קטנות והתאימו בגזרתן לאזור הראשונות, ובחשבון הופתענו לגלות חיוב של מס בגובה של 20% (30 פאונד), וחיוב על שירות שנקבע מראש בגובה של 13.5% (אני אוהבת לבחור את גובה הטיפ לבד). #yammmmm
את היום השני התחלנו בעצירה קלה לקפה ומאפה במעדנייה של שף המישלן ז'ואל רובישון, Le Deli Robuchon, ברחוב פיקדילי (Piccadilly). מקום מאוד נעים, גדול ומרשים. הזמנו קפה ושני מאפים, אחד עם קינמון והשני עם שוקולד ווניל. הקפה היה נחמד והמאפים היו טובים, אבל מאוד רגילים.
משם המשכנו אל Hyde Park Winter Wonderland, פארק שעשועים ב-Hyde Park שנפתח בכל שנה בתקופת חג המולד. בפנים מחכים המון דוכנים ואזורי חוויה מכל מיני סוגים ונושאים, המון דוכני אוכל ושתייה, וכמובן המון מתקני שעשועים לילדים ולמבוגרים. שיחקנו בכל המשחקים האפשריים, וללא ספק התבוסה הייתה רצינית, אבל היה חווייתי מאוד. הכל באווירת חג המולד, וממש נחמד להגיע ולחוות, ממליצה בחום. חוץ מהמשחקים, עצרנו גם לשתות בירה ושוקו חם, לאכול צ׳יפס, לנשנש צ׳ורוס חם עם נוטלה, להתלהב מדוכן קרמבואים מפתה ולהזמין בו קרמבו בציפוי שוקולד עם מילוי של קרם תפוז. יאמ.
כשהחלטנו שמיצינו את הפארק, בערך 3 שעות אחרי שנכנסנו, נסענו אל כיכר פיקדילי (Piccadilly Circus). כל נסיעה כמובן הייתה באמצעות המטרו, נעזרים באפליקציית מפות ומוצאים את תחנת המטרו הקרובה ליעד. מאוד נוח ומהיר. כיכר פיקדילי נחשבת למקבילה של הטיימס סקוור הניורקית, עם שלטי חוצות אדירים, עם שילוב בין רחובות של קניות לתנועה סואנת שקיימת במקום ועם החיבור לשדרת Shaftesbury, שדרת התיאטרות של לונדון. ללא ספק אתר חובה בלונדון.
המשכנו אל אזור צ'יינה טאון, האזור הסיני של העיר. אפשר למצוא במקום מסעדות סיניות מעולות וכולו מתפרש בשטח שדרומית לסוהו, מרחוב Shaftesbury עד לפני כיכר לסטר, ובעיקר סביב הרחובות Gerrard ו-Wardour.
פה גם עצרנו לארוחת צהריים במסעדה שנקראת Dumplings' Legends. מסעדה עם חלל מאוד גדול, עם אזור פנימי שבו ניתן גם לצפות בעובדי המקום מכינים את הדמפלינג, מאוד מרשים.
הזמנו 2 סוגים של דמפלינג, אחד עם עוף ואחד צמחוני, ונודלס עוף. הדמפלינג עוף היה מהמם, רך וטעים ברמות, ובפנים חיכה מילוי העוף יחד עם מרק שגם הוא בטעמי עוף שממש אהבתי. את המרקם של הדמפלינג הצמחוני פחות אהבתי, והנודלס עוף היה כיפי ברמות והזכיר לי רגעים יפים מהתקופה שלי במזרח.
אחרי הארוחה חזרנו להסתובב עוד כמה רגעים ברחוב אוקספורד. על הדרך גם הבאנו קופסה של עוגיות (סטייל Night Cookies) במקום שנקרא Ben’s Cookies. לקחנו קופסה של 7 עוגיות בעלות של 9.75 פאונד. כך טעמנו בעצם את כל הטעמים שהיו. ביניהם 2 העוגיות שהיו הטעימות ביותר, האחת עם שוקולד מריר והשניה עם פיסטוק.
סיימנו את היום בהצגה Wicked, שהזמנו דרך האתר של חברת הכרטיסים London Theatre direct. כמובן שאיחרנו להצגה, אבל שימו לב, עדיין מכניסים אתכם, פשוט בכניסת מאחרים מרוכזת. בפנים אפשר להתפנק על משקאות אלכוהוליים, חטיפים, גומי ועוד דברים טעימים, ולהיכנס גם עם הכל להצגה, אחלה אווירה. באופן כללי ההצגות בלונדון הן מרשימות מאוד, ואם יש לכם זמן אני ממליצה ללכת לפחות להצגה אחת. הפקות מטורפות.
את היום השלישי התחלנו באזור סנט ג'יימס וווסטמינסטר, שמתפרשים מערבית לנהר התמזה, מדרום לאזור הווסט אנד. באזור הזה נמצאים רוב אתרי הממשל הבריטיים, ארמון בקינגהאם ובניין הפרלמנט. התחלנו את המסלול עם הגעה לארמון בקינגהאם. אם מגיעים בעזרת המטרו אפשר לרדת בתחנת Green Park ומשם ללכת כמה דקות ברגל.
ניתן להגיע גם לטקס חילופי השומרים שמתקיים מדי יום בקיץ, או פעם ביומיים, בהתאם למזג האויר ולפי הפירוט באתר הארמון. ניתן גם להיכנס לסיור בתשלום ב-19 חדרים בתוך הארמון שכוללים כמה מאוצרות האומנות של הממלכה. אם אתם בקטע של הסיור תשימו לב ששעות הפתיחה של חדרי הארמון הן 09:15-18:45, והכניסה האחרונה היא ב-16:15.
ממול הארמון ממוקמת גם אנדרטת ויקטוריה. אנדרטה יפיפיה הכוללת פסל גדול של המלכה ויקטוריה, שהייתה מלכת הממלכה המאוחדת במשך 63 שנים (שנייה רק למלכה אליזבת השנייה).
מכאן המשכנו למנזר ווסטמינסטר, משכן ההכתרה של מלכי בריטניה, ושל מלכי אנגליה לפניהם. בנוסף מדובר במקום קבורתם של רבים מגדולי הממלכה, ושם גם הייתה, לא תאמינו, החתונה המדוברת של הארי ומייגן. מבנה עתיק ומרשים מאוד.
ממולו אפשר לראות את הביג בן, שלשמחתנו לא היה בשיפוצים. העלייה אליו מוגבלת לאזרחי הממלכה בלבד, מאחר והביקור מצריך תיאום מוקדם בעזרת חבר פרלמנט.
בסמוך אליו נמצא בית הפרלמנט שנמצא בתוך ארמון ווסטמינסטר. ארמון מדהים ביופיו שניתן להיכנס אליו בחינם כדי לראות את הפיאות הלבנות והדיונים. כאשר אפשר להיכנס כצופים לבית הנבחרים או לבית הלורדים, אבל עם בדיקות בטחוניות קפדניות.
סמוך לכל הבניינים הללו נמצא גם ה-London Eye, הגלגל הענק המפורסם בעולם. ממנו ניתן לקבל תצפית מרשימה ככל הנראה על העיר. לא עליתי עליו כדי לבדוק, אבל זאת אופציה תיירותית נוספת באזור. קיים גם אתר בו ניתן להזמין כניסה משולבת לכמה אתרים תיירותיים בממלכה, כשאחד מהם הוא הגלגל הענק (https://www.madametussauds.com).
מכאן יצאנו לדרך לאתרים היסטוריים נוספים. לקחנו קו מטרו מתחנת ווסטמינסטר לתחנת London Bridge, ומשם הלכנו אל גשר מצודת לונדון Tower Bridge, שקיים כבר כמעט אלפיים שנה. מאז שנבנה הוא התמוטט ונשרף מספר פעמים, ומכאן גם השיר המפורסם שנכתב עליו בעברית.
ממש בסמוך לגשר נמצא גם מגדל/מצודת לונדון. טירה מימי הביניים עם היסטוריה של מאות שנים. כיום אפשר למצוא בתוכו את אוצרות הממלכה, כולל כתרים, מלבושים, כלי נשק ועוד. מדי חצי שעה אפשרי גם לקחת סיור מאורגן משערי המתחם עם מדריכים. צפונית למתחם, אפשר גם לראות עדיין חלק מחומת לונדון, שריד לחומה שהקימו הרומאים.
מכאן התחלנו מסלול של שווקים שונים לכיוון צפון. התחלנו עם שוק לדנהול (Leadenhall Market) שנמצא 9 דק׳ הליכה מגשר מצודת לונדון. שוק שהתפרסם בשנים האחרונות בעיקר בגלל מספר סצנות מסדרת סרטי ׳הארי פוטר׳ שצולמו בו. שוק קטן מאוד שאפשר למצוא בו בעיקר מסעדות ובתי קפה, אבל לא שוק שהייתי מגיעה אליו במיוחד, רק אם הוא חלק ממסלול, וזה גם לא שוק שהייתי בונה עליו לארוחת צהריים. מה שכן, הוא פתוח בימים שני עד שישי.
ממנו המשכנו אל שוק אולד ספיטלפילדס (Old Spitalfields Market), שנמצא 16 דק׳ הליכה משוק לדנהול. שוק עתיק מאוד עם המון דוכני אמנות, אופנה ותכשיטים, אבל ללא יותר מדי דוכני אוכל. יש בו בעיקר מסעדות שמקיפות אותו וכמה דוכני אוכל בודדים שאפשר למצוא בהם בעיקר קולינריה אסיאתית. פעיל בכל יום, בין 12:00-16:00.
השוק האחרון בסבב הזה היה שוק בריק ליין (Brick Lane Market), שנמצא 8 דק׳ הליכה משוק אולד ספיטלפילדס. האזור עצמו בווייב מאוד סטריט ומגניב, עם המון חנויות מסקרנות ברחובות. הגענו לשוק בעיקר כדי לבקר ב-Beigel Bake, מקום שקיים כבר עשרות שנים, מנוהל על ידי יהודים, כשר (במרכיביו) ופתוח 24/7. ההמלצה הייתה לאכול כריך בשם Salt Beef Beigel, אז כמובן שניסינו אותו. מקבלים כריך עם שני צידי בייגל ובתוכו בשר שעשוי מעולה ומתובל טוב, עם מריחה של חרדל ומלפפון חמוץ. הבייגל עצמו היה נחמד, אבל לא מטורף, הבשר היה טעים מאוד והשילוב של הכל היה לי טעים ללא ספק. אין טעם להגיע במיוחד, אבל אם כבר הגעתם לאזור אז שווה לנסות את הכריך הזה.
מכאן הזמנו באופן ספונטני מקומות בהצגה של מלך האריות. הצגה שידועה בהפקה המרשימה שלה, ואנחנו מאוד רצינו לצפות בהצגה נוספת, אז זה השתלב מעולה. ההצגה אכן הייתה מהממת ומושקעת מאוד, ואפילו מצאתי שם משהו מעניין לאכול, מעין כדורי גלידה מצופים בפסיפלורה וממולאים בסורבה מנגו, שהיו טעימים ומרעננים. גם פה התפנקנו באופציות שחיכו לנו בבר, ולקחנו איתנו פופקורן ושתייה, ובאופן כללי חווינו חוויה נוספת שהיממה אותנו לטובה.
כל הצגה מופיעה בתיאטרון אחר בעיר, כאשר התיאטרון של ההצגה מלך האריות ממוקם באזור נהדר בפני עצמו, בסמוך לקובנט גרדן, אז זאת הייתה הזדמנות מעולה לבקר באזור. הקובנט גרדן ממוקם מזרחית לסוהו ולכיכר לסטר, עם אווירה בוהמיינית, המון מופעי רחוב, תיאטראות, חנויות, דוכני אופנה, דוכני מזכרות ומסעדות. באזור הזה נמצא גם בית האופרה המלכותי ושוק הפירות והפרחים המקורה. מאוד נחמד להסתובב במקום, ואם אין לכם תוכניות קולינריות, אפשר בכיף למצוא המון אופציות קולינריות מסקרנות.
ליום הזה הזמנו מקום למסעדת Coal Office, של קבוצת מחניודה, שבראשה עומד השף דן פלס. אז בחרנו להימנע מדוכני האוכל בקובנט גרדן ולהשאיר מספיק מקום לארוחה שחיכתה לנו.
הגענו למסעדה, שהייתה ממוקמת באזור הייטקיסטי של העיר. באופן מיידי הרגשנו את היד הכל כך ברורה של הקבוצה המדהימה הזאת, עם מסעדה מרשימה ועם בר שף ארוך, שדרכו ניתן לצפות בכל הנעשה במטבח, כפי שקורה במסעדות נוספות של הקבוצה. ללא ספק המאפיין האהוב עלי. התפריט היה כמובן מאוד מחובר לקו הקולינרי של הקבוצה, וגם הטעמים היו מעולים מההתחלה ועד הסוף. לאורך הארוחה אכלנו קובלה (שילוב בין קובנה וחלה), טרטר חציל, סלט שער שכם עם ענבים, הפולנטה המפורסמת, ארטישוק וקרם שורש פטרוזיליה, פטריית מאיטקה, פילה דג עם קרם עגבניות וחציל ו-2 קינוחים, אחד עם אגוזי לוז ושני של בקלוואה ממולאת בזרעי חמנייה. הכל היה טעים ברמות, האווירה הייתה כל מה שהיינו צריכים בסוף היום הזה, וגם השירות היה ברמה גבוהה מאוד. וואו. #yammmmm
את היום ה-4 התחלנו ברציף 9 ו-3/4 מסרטי הארי פוטר, הממוקם בכניסה לתחנת הרכבת הגדולה Kings Cross. יש קו מטרו שמגיע אליה, כך שההגעה מאוד פשוטה. המקום פתוח מהשעה 08:00 ועד 20:00, ובסמוך אליו ממוקמת גם חנות של אביזרי מזכרות מסרטי הארי פוטר. כשמגיעים למקום עומדים בתור מסודר, ובסופו יש צלם מקצועי שמצלם אתכם רגע לפני הכניסה לרציף עם צעיף ושרביט מהסרט. מאוד נחמד, אבל אם אתם מתכננים להגיע לאולפני הסרט הארי פוטר תוכלו למצוא בהם כמה עמדות כאלה לצילום (בלי צלם מקצועי) ואז מיותר לפי דעתי להגיע גם לכאן. כדי להימנע מתור ארוך, תגיעו למקום כמה שיותר בסמוך לפתיחה.
מכאן חזרנו למרכז העיר, לאזור מתחם סוהו, הממוקם דרומית לרחוב אוקספורד, בין רחוב Regent ל-Cross Charing ודרומה עד כיכר פיקדילי. אזור מצויין למסעדות, גלריות, חנויות, אווירה מגניבה וחיי לילה. מבין האופציות הקולינריות שבאזור, בחרנו להיכנס ל-Creme, כדי לפתוח את הבוקר עם קפה ועוגייה. מדובר במעין מאפיית בוטיק קטנה שאפשר למצוא בה עוגיות וגלידה בלחמנייה. התחלנו עם קפה, שהיה הטוב ביותר ששתיתי לאורך הטיול, ואיתו בחרנו גם 2 עוגיות מתוך מבחר יחסית קטן, אחת עם שוקולד והשנייה עם שוקולד לבן ומיסו. שתיהן היו וואו בפה, נמסות במידה הנכונה, רכות ומענגות בדיוק כמו שצריך ועם מילויים מדויקים.
סיימנו להתענג והמשכנו את ההליכה שלנו, הפעם אל עבר כיכר לסטר, שנחשבת ללב תעשיית הקולנוע הבריטית. מדובר בפארק מרובע שמוקף ברחובות יפים. במרכז הגן יש מזרקה שעליה ניצב פסל של שייקספיר, ופסלים נוספים של אישים בריטים כמו אייזק ניוטון וצ'ארלי צ'אפלין. מסביב לכיכר ממוקמים אולמות הקולנוע הידועים ביותר בבריטניה, שבהם בדרך כלל נערכות הקרנות הבכורה של הסרטים החשובים והמוכרים ביותר. כאן גם קיימת אווירה מאוד עמוסה שאני אוהבת, עם רוב בתי הקזינו בעיר, חנויות מגניבות, כמו חנות של 3-4 קומות של M&M’s וחנויות שוות נוספות. בתקופת חג המולד מקימים במרכז הכיכר שוק קטן של חג המולד, וגם בו יש אווירה מאוד נחמדה. כך שלא רציתי לעזוב את המקום, כי באמת שהייתה אווירה מיוחדת.
בערך כ-10 דק׳ הליכה מכיכר לסטר, ממוקמת כיכר טרפלגר, שנחשבת לכיכר המרכזית של לונדון. במרכז הכיכר קיים עמוד ענק, שמעליו דמותו של הלורד נלסון, האחראי על הניצחון הימי מול נפוליאון בקרב טרפלגר בשנת 1805. בתקופת חג המולד, מומלץ מאוד לבקר בכיכר. מוצב בה עץ אשוח גדול ושוק חג המולד נוסף.
בשלב מסוים נהיינו רעבים כמובן, אז החלטנו לקחת קו מטרו אל תחנת Camden Town, שם אפשר למצוא את השווקים של קמדן טאון (Camden Market). השווקים פעילים כל יום בין 10 בבוקר ל-6 בערב, ואנחנו הגענו יחסית מאוחר, אז התמקדנו בשוק אחד מבין כל השווקים, שוק Camden Lock. שוק שאפשר למצוא בו המון דוכני אוכל מכל מיני סוגים, הודי, תאילנדי, סיני, ונצואלי, מקסיקני, קוריאני, וגם דוכני קינוחים מסקרנים. לקחנו מנה מכל דוכן, חלקנו, והתפנקנו. בדוכן ההודי לקחנו מנה אחת עם 2 סוגי קארי ואורז, בדוכן התאילנדי צלחת מלאה באגרולים צמחוניים, בדוכן המקסיקני טאקו עם תבשיל של עוף, ואז שוב בדוכן ההודי סמוסה אחת עם עוף ואחת צמחונית, ובדוכן הסיני עוף חמוץ מתוק עם אורז וגם גיוזה ממולאת בעוף. עברנו לקינוחים והזמנו שייק פירות עם פטל, אוכמניות, תפוז ותות. טעים. ולאחר מכן, גם גלידה בחנקן נוזלי של Chin Chin. בחרנו תחתית מבצק עוגיות, עם טופינג של קרם מרשמלו שרוף וגלידה של פוטינג בננה. מושלם.
את היום ה-5 והאחרון שלנו בלונדון התחלנו באולפנים של סרטי הארי פוטר. האולפנים ממוקמים במרחק שעה-שעתיים (תלוי בתנועה) מלונדון, ויש כמה דרכים להגיע אליהם, בעזרת רכב פרטי, אובר או הסעה מאורגנת, כמו שאנחנו לקחנו, של חברת Golden Tours. דרך החברה הזאת הזמנו חבילה בעלות של 94 פאונד לאדם הכוללת הסעה הלוך-חזור וכרטיסי כניסה לאולפנים עצמם (https://www.goldentours.com). האוטובוס עטוף כולו במיתוג של הארי פוטר, ובדרך עצמה מוקרנים הסרטים עצמם. אחלה דרך להעביר את הזמן.
אם אתם מעריצים אמיתיים של הסדרה ואתם רוצים להרגיש מיצוי אמיתי של המקום, אני ממליצה לשריין 4 שעות ביום לאולפנים עצמם, ועוד 4 שעות סה״כ של נסיעות הלוך חזור. כך שבעצם מדובר על כמעט יום שלם שמוקדש לזה.
באולפנים אתם תפגשו סטים שונים שראיתם על המסך, אביזרים שבהם השתמשו, חשיפה של הסודות שמאחורי יצירת הדמויות הלא שגרתיות, הסברים על התפאורה והאתגרים שהועמדו בפניהם בעקבותיה, והמון פריטים שתהיו המומים להיחשף אליהם. בתקופת הכריסמס האולפנים גם מקבלים את אווירת החג וזה ממש נחמד.
כמובן שיש גם אופציה לעשות המון תמונות מגניבות, ויש גם כל מיני דברים שווים שאפשר לקנות. אנחנו לדוגמה קנינו מעין תעודת קוסם של משרד הקסמים עם תמונות שלנו. כמובן שקנינו עוד מיליון דברים נוספים, אבל נראלי שזה הדבר הכי מגניב מבין כל מה שקנינו.
מהאולפנים לקחנו אובר (יצאנו לפני הזמן של ההסעה חזור) אל אצטדיון טוטנהאם, כדי לצפות במשחק כדורגל של טוטנהאם מול אסטון וילה. עשינו את זה בסטייל הפעם, ונכנסו עם כרטיסים לאזור ה-VIP, שהיה מרשים מאוד, עם שירות אקספרס, אוכל (לפני המשחק, בזמן המחצית ובסופו) וכיסאות מחוממים, כיף רציני. המשחק נגמר 2-0 לאסטון וילה, ככל הנראה כי ניחסנו את טוטנהאם כרגיל, אבל החוויה עצמה הייתה ממש מגניבה.
מהמשחק נסענו לאכול במסעדת El Vaquero, מסעדה דרום אמריקאית, של זוג ישראלים, עם קונספט ממש מגניב. יש בופה, עם תוספות וסלטים, שאפשר לאכול ממנו חופשי וברגע שמתיישבים מתחילים להגיע המלצרים עם שיפודים שעליהם משופדים בשרים שונים. הבשרים עצמם מגוונים מאוד, וחלקם גם מתובלים במרינדות מיוחדות. זה מתאים לזמן של רעב אמיתי, שבו תצליחו לשרוד ארוחה כזאת. הבשר עצמו היה נחמד, לא הטוב ביותר שאכלתי, אבל סביר ולא יקר (34 פאונד לאדם). את הארוחה סיימנו עם אננס צלוי ומרשמלו, כמו שאנחנו מכירים מהעל האש של הבית, רק בחתיכות גדולות יותר. #yammmmm
זה הרגע שלי לסכם את כל החוויה המטורפת הזאת. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בלונדון, ואני ללא ספק ארצה לחזור לסיבוב נוסף. מדובר בעיר מלאה באטרקציות, אתרים היסטוריים מרתקים, קולינריה מגוונת ואיכותית והמון חוויות ששווה לנסות, וכנראה שלעולם לא אספיק לראות ולעשות את הכל, אבל אני בהחלט אנסה. נתראה בפעם הבאה.