לונדון למתקדמים ב-4 ימים | London (4D)

אחרי ההצלחה של הפוסט לונדון למתחילים בו תמצאו את כל התורה, אני מתחילה כאן תכנון לונדון למתקדמים, כלומר לכל אלו שכבר קראו את התכנון למתחילים.

מה שאומר שבפוסט הזה לא יהיו כמעט אטרקציות תיירותיות, אלא בעיקר אוכל וטיפים קטנים שעושים את ההבדל.

נתחיל רגע מטרום טיסה, עשיתי ביטוח של פספורטקארד (לא ממומן), מה שהקנה לי את היכולת להשתמש בכרטיס הביטוח ככרטיס אשראי (עובד גם באפל/גוגל פיי) ולחסוך חלק מעמלות ההמרה, וגם קיבלתי e-sim של 3 GB לשבוע שהספיק לי ל-5 ימים (שימו לב שאתם מפעילים אותו לפני היציאה לנתב״ג ושאתם עוקבים אחר הוראות ההפעלה שלהם). אופציה נוספת היא רכישה של e-sim של Airalo, יש להם מחירים נוחים מאוד ויש לי גם הנחה שווה בשבילכם של $3 אם אתם משתמשים בקוד שלי YUVAL7768 (1 GB עולה 4$).

הפעם טסנו באמצע חודש ינואר. החודשים ינואר ופברואר נחשבים יחסית רגועים בעיר, גם בגלל שהם מגיעים רגע אחרי שכל טירוף הכריסמס והשנה החדשה נגמר וגם בגלל שיותר קר בחודשים הללו. אנחנו הגענו באמצע ינואר ומזג האוויר היה סביר לחלוטין, מתוך 5 ימים היה יום אחד שדרש שימוש במטרייה ובכל שאר הימים התלבשנו טוב וזה הספיק (חולצה תרמית, כובע ומעיל).

#יוםראשוןבלונדון

ביום הראשון נחתנו בשעות אחר הצהריים ולכן ניצלנו רק את שעות הערב עם נחיתה רכה בארוחת ערב במסעדת קלארו Claro. אחות תאומה למסעדת קלארו שבשרונה תל אביב, שנפתחה לפני כשנה. מסעדה של השף רן שמואלי, שכבר באוגוסט האחרון, 9 חודשים אחרי הפתיחה נכנסה לרשימת מישלן המרכזת את מיטב המסעדות החדשות בלונדון.

היא שוכנת במבנה עתיק בבעלות משפחת המלוכה, מבנה לונדוני יפהפה, השימש בעבר בנק. בקומות העליונות חדרי אירוח פרטיים, ובקומת הכניסה המסעדה שפתוחה לקהל עם מטבח פתוח וסביבו בר, ובשאר החלל אזורי ישיבה מעוצבים נוספים.

התפריט מחולק לכמה אזורים, וכולל כיוון ים תיכוני, ישראלי. לצידו ניצב תפריט יין ובו מאוד יינות, בקרוב יכנסו אליו גם יינות ישראלים.

היה לנו ערב נפלא, עם מנות כמו טרטר דג, סשימי פריקי נהדר, לברק פתוח עשוי לכדי שלמות וטלה רך ומפנק.

#יוםשניבלונדון

התחלנו את היום בתחנת ה-Underground (מטרו) Green Park (כל אחד כמובן שיעלה על תחנה בסמוך למקום הלינה) והגענו לתחנת Russell Square, *חשוב לבחור במקרה הזה לעלות במעלית ולא במדרגות, אחרת תצטרכו לעלות 175 מדרגות, מניסיון לא מומלץ. 2 דק׳ הליכה מהתחנה ממוקם הבייקרי Furtitude.

הזמנו קפוצ׳ינו, שהיה הטוב ביותר ששתינו בטיול הזה, בלי הגזמה, ו-3 מאפים, שמרגיש לי שלא עוברים מספיק וואו בצילום שלי, אבל הם היו וואו. פאן סוויס שוקולד, מאפה פירות יער ממש מיוחד וטעים, וסינבון ללא הקרם שהיה חלום, יצאנו בהיי מטורף! (23.2£).

*מבחינת ישיבה במקום, יש מעט מקומות על ספסל בפנים, אז לזרום עם הווייב המהיר, זה חלק מהחוויה.

משם הלכנו 17 דק׳ אל תחנת הרכבת Euston, לקחנו רכבת של 20 דק׳ לתחנת Watford Junction (יש רכבת כל 10 דק׳, 59£ לאדם הלוך חזור) ומשם עלינו על שאטל של 15 דק׳ נסיעה (חינם) לאולפני הארי פוטר.

בפוסט של לונדון למתחילים סיפרתי על ההגעה לאולפנים בעזרת הסעה מאורגנת של חברת Golden Tours, ואחרי שניסינו את שתי הדרכים אני ללא ספק ממליצה על הגעה עצמאית, גם הגעה מהירה יותר וגם דרך המאפשרת להגיע באיזי ולא להילחץ שההסעה תברח בטעות.

למי שרוצה הרחבה על אולפני הארי פוטר יש כזאת בפוסט של לונדון למתחילים. חזרנו אליו כי לא מיצינו את הפעם הקודמת, צריך שם לפחות 4-5 שעות. מדובר מתחם מדהים ובו מרבית הסט המקורי של סרטי הארי פוטר, עם הסברים, סודות של מאחורי הקלעים, ומראות מרהיבים.

עצרנו שם גם לארוחת צהריים. לקחנו המבורגר בקר (סביר) וקריספי פיש (טעים) שניהם הגיעו עם צ׳יפס, ולצידם Butterbeer (הבירה ששותים בסרט, היא לא באמת עם אלכוהול ויש לה טעם חלבי כי זה חלבי כמובן) שמוגשת בכוס שאפשר לקחת למזכרת.

לארוחת ערב הלכנו לרחובות צ׳יינה טאון לחפש אוכל טעים (כל ההסבר על צ׳יינה טאון נמצא גם הוא בפוסט של לונדון למתחילים).

החלטנו לעצור במקום שראינו בסיבוב קודם שלנו, Sushinoya (יש להם סניפים נוספים בעיר). מקום בווייב של פאסט פוד יפני, עם מגוון מגשי דגים/צמחוני של אוכל יפני ארוז, כמו סושי, מטוגנים, אוניגירי, מרקים, סלטים ועוד.

לוקחים את כל המוצרים שבוחרים ומשלמים בקופה בשירות עצמי. אפשר לבחור אם לרכוש וללכת או לרכוש ולהישאר לשבת (אם נשארים לשבת זה מעלה מעט את המחיר של כל פריט, לא מאוד משמעותי).

אנחנו לקחנו מרק מיסו, רצועות סלמון מטוגן, אוניגירי סלמון, מגש סושי שכולו טונה צ׳אטורו (חלק שומני ואיכותי של טונה) ומגש סושי שכולו סלמון, הכל ב-46 £ (בערך 200₪, בעיקר בעקבות המגש טונה טורו שהיה משמעותית יקר יותר מהמנות האחרות). להפתעתי הכל היה טעים בטירוף (חוץ מהמרק מיסו שהיה מיותר).

משם רצינו לקנח, כשבאחת הפעמים שהגעתי ללונדון ראיתי חור בקיר בשם Hefaure ובו פנקייק יפני, אבל אז לא יכולתי לעצור לאכול והבטחתי לעצמי שאחזור ואוכל אותו בפעם הבאה. איזה כיף שהצלחתי לממש לעצמי את ההבטחה הזאת והפעם נכנסתי כדי לנסות.

פנקייק ענני בטירוף, עם בלילה טעימה ומדויקת, שכנראה כל מה שנוסיף מעליו יהיה טעים. יש כמה טופינגים לבחירה, אנחנו הלכנו על נוטלה ותותים וזה היה מושלם. לצידו הזמנו גם באבל טי מנגו שהיה מצוין.

*במקום יש גם אזור ישיבה תחתון עם מקומות ישיבה. שמעו לי שזאת המלצה זהב.

#יוםשלישיבלונדון

את היום שלישי התחלנו עם סיור קולינרי המשלב אומנות וגרפיטי באזור שורדיץ׳.

אבל מי שמכיר אותי יודע שהקיבה שלי יכולה להתמודד עם כל לונדון כפול 3 ולכן מהסיור נסענו ישר לרחוב Oxford ומשם המשכנו לרחוב Great Russell שכנראה שכל בית אוכל בו פשוט מושלם (ניסיתי עד היום 2, ויש שם עוד 2 מקומות שמאוד ממליצים עליהם, כולם סמוכים זה לזה ואפשר לעשות שם מיני סיור אוכל של מרקים אסיאתיים מפנקים ממש, פשוט לעבור בשני צידי הרחוב ולנסות את כולם).

הפעם בדקנו את Pho Husons מקום קטן בווייב מהיר עם מטבח ויאטנמי שנראה שבעיקר מאכיל את אלו שמתגעגעים הביתה ורוצים את האוכל המוכר והטעים גם כשהם רחוקים מהבית.

לקחנו מרק פו (12 £) עם ציר עמוק מאוד, בשר בקר שבושל שעות עד רכות מהממת ואטריות מושלמות. מנה מדהימה שהגשימה לי את כל החלומות בקור של לונדון. לצידה לקחנו גם נאם צמחוני (6.5 £) שהיה פריך ונהדר.

חזרנו להתרעננות קצרה בדירה ואחרי זה יצאנו שוב, הפעם לארוחת ערב. התיישבנו במסעדה האיטלקית Notto של שף המישלן פיל הווארד. מסעדה מעוצבת, עם שירות פיין, אבל עדיין באווירה קלילה. כשהאקטים הקטנים מרמזים על מקורות המישלן של השף.

הגענו אליה כי היא ממוקמת על רחוב Piccadilly והייתה מאוד קרובה לנו לדירה, ומזל, כי היא הייתה מעולה.

הזמנו 2 כוסות יין לבן ו-2 מנות פסטה. מנת טליאטלה פטריות פורצ׳יני ופרמז׳ן שהייתה במידת אל דנטה מדויקת עם פטריות נגיסות מלאות בנפח ואוממיות ומנת רביולי ממולא כרוב שחור, רוקט וגבינת ריקוטה, עם צ’ילי, שום ושמן זית שהיה דק מאוד עם טעמים מעט חריפים. בקיצור, מנות טעימות מאוד ולא יקרות, מאוד ממליצה להגיע (הכל כולל טיפ של 14.5% יצא 55 £).

משם המשכנו למחזמר המילטון, היינו בעבר גם במלך האריות ווויקד (מופיע בפוסט של לונדון למתחילים). לכל הצגה יש את התיאטרון שלה והם מפוזרים ברחבי לונדון. התיאטרון של המילטון היה בנוי מ-3 קומות, ולקחנו את המקום הזול ביותר, קומה 3 בגובה מלחיץ ושיפוע נוראי, אבל עדיין ראו מעולה את הכל, פשוט הייתי בטוחה שאני אפול לתהום במשך שעתיים וחצי.

כשההמלצה שלי אחרי שלושת המופעים היא לחוות קודם את הסרט/ספר ואז להגיע למופע מהסוג הזה, כדי שתוכלו להבין על מה מדובר. רוב השירים מהירים וקצביים, וכנראה שגם בעברית הייתם מתקשים להבין אותם.

המלצה נוספת לכל נושא ההצגות, תקנו כרטיסים באותו היום, הם זולים יותר משמעותית, ויש עוד הוזלה קטנה אם אתם קונים באתר Today tix.

#יוםרביעיבלונדון

את היום הרביעי התחלנו ברחובות סוהו האהובים עלי (גם את האזור הזה חלשנו לעומק בפוסט של לונדון למתחילים).

הגענו בפעם השנייה ל-crème (חווינו גם לפני 3 שנים), מקום קטן ומתוק עם קפה ועוגיות שוקולד צ׳יפס בטעמים משתנים (יש גם טבעוני). גם הפעם הן היו נהדרות ומפוצצות לפתיחת הבוקר.

המשכנו לקצת קניות ברחוב Regent בו תוכלו למצוא את החנויות הכי שוות, כן גם יותר מאלו שנמצאות ברחוב Oxford.

אחרי הסתובבות רצינית וליקוט קניות המשכנו לארוחת צהריים בפיצרייה הנאפוליטנית Pilgrims, לה 14 אלף המלצות, ציון 4.8 בגוגל, שנכנסה גם לרשימת טופ 10 פיצות של עיתון הטלגרף וממוקמת במתחם האוכל kingly שבסוהו.

היא נפתחה לראשונה לפני 12 שנים ומאז פתחה סניפים בכל רחבי בריטניה. מבחינת ישיבה יש אפשרות לשבת בפנים או בחלל המתחם, שניהם נראים מזמינים ובשניהם תקבלו שירות מצוין.

לקחנו 2 פיצות, שתיהן היו נהדרות ממש, בצק קריספי, טופינג מדויק ומתובל ובדיוק עם שילובי הטעמים שאנחנו אוהבים. כשאתם מגיעים תשאלו מה הבסט סלרס שלהם ותזמינו אחת מהן לפי הטעמים שאתם אוהבים.

משם חזרנו למנוחה קלה ולאחר מכן יצאנו לארוחת ערב. מסתבר שביום שבת בערב כולם בטירוף, גם בתקופה הפחות מתוירת, ואי אפשר לזוז ברחבי העיר מרוב עומס של תיירים, מקומיים, זרים וכו׳, אז גם אין מקומות במסעדות טובות בשעות הערב המוקדמות אם לא הזמנתם מקום.

מצאנו את עצמנו חוזרים למתחם האוכל Kingly שאכלנו בו את הפיצה המעולה בצהריים, בניסיון למצוא מקום טוב נוסף לאכול בו. בפועל מצאנו המבורגר לא כל כך טוב במקום שנקרא Paradiso Burger.

אבל בחרנו שלא להתייאש ובאותו המתחם הלכנו לנסות את הראמן של Shoryu Ramen שנבחר לטופ 10 ראמנים בלונדון. מקום עם אווירה שזורקת ישר לטוקיו חשוכה ומחתרתית, עם שירות מהיר ואוכל טעים.

בתפריט בעיקר ראמן חזיר, מנות שהן כמובן לא בשבילי, אבל היו עוד שתי מנות שכן יכולתי לנסות, אחת של ראמן עוף קריספי ושנייה עם טופו, בחרתי בעוף.

ראמן מיסו טבעוני (קרמיות של חלב סויה, עומק של מיסו, אומאמי מפטריות שיטאקה, ארומטיות של ג'ינג'ר ושום, ומבוססת על ציר ירקות עשיר) עם עוף יפני מטוגן, פטריות Kikurage (פטריית אוזן עץ בתרגום חופשי שמשמשת כתוספת קלאסית לראמן), בצל ירוק, ג’ינג’ר אדום ואצת נורי. ראמן עשיר, עם אטריות מושלמות ותוספות מרעננות. מסתבר שיכולתי לבקש תוספת של ביצה בתשלום, אבל לא הציעו לי אז אכלתי ראמן טעים, אבל אולי הוא יהיה אפילו טעים יותר אם יוסיפו לי ביצה רכה במרינדה. את העוף פחות אהבתי אז אל תצפו ממנו להברקה או שתנסו את הטופו, מסקרן איך הוא מגיע.

כאן בעצם הסתיימו ההרפתקאות הקולינריות. אבל רגע לפני הסוף אני אספר שבבוקר של היום האחרון, בוקר הטיסה ה-Underground של קו Piccadilly היה מושבת בעקבות עבודות תשתית אז נסענו הפעם לשדה התעופה בקו של רכבת מהירה בשם Elizabeth line. נסיעה של 45 דק׳ מתחנת Bond Street המגיעה היישר לכל הטרמינלים (5, 4, 3, 2).

אפשר להגיע אליה עם Underground לתחנת Bond Street שנמצאת ממש באותה תחנה של הרכבת שאיתה תסעו לכיוון שדה התעופה או לרדת בתחנת Oxford ומשם להגיע אחרי כמה דקות הליכה, או ברגל אם אתם ישנים במרכז.

תחנת היעד נמצאת בתחתית הטרמינלים השונים, העלות הייתה 30 £, ההגעה הייתה מאוד נוחה והרכבת מגיעה בכל חצי שעה.

למקרה שעדיין לא מיציתם, אני משאירה לכם פה את הדרך לפוסט של לונדון למתחילים >>

מוזמנים לשתף המלצות נוספות ללונדון בתגובות מטה.