בספטמבר האחרון טסנו לאיטליה, לטיול משפחתי במחוז אמיליה-רומאניה. התחלנו את הטיול עם נחיתה בבולוניה באמצע הלילה, אותו העברנו לאחר מכן במלון Hotel Bologna Airport, הממוקם 5 דק׳ מהשדה תעופה. קמנו בבוקר, לקחנו רכב שהשכרנו משדה התעופה ונסענו למרכז העיר.
לאורך הימים שבהם טיילנו בבולוניה חנינו ב-Piazza San Martino, חנייה שהייתה קרובה להכל וגם הכי בטוחה מבחינת אישורים. היא אמנם נמצאת באזור ה-ZTL, אבל עובדי החניון אחראיים להעביר לרשויות את פרטי הרכבים שחנו בחנייה בכל יום באמצעות מייל, וכך מתקבל אישור הכניסה לאזור בכל פעם.
אז החננו את האוטו והתיישבנו בבית קפה חמוד, ממש בסמוך לחנייה, בשם Uno Caffe Olistico. הקפה היה מעולה ממש, ולצידו הזמנו שני קוראסונים מבצק בריוש, אחד במילוי פיסטוק, השני במילוי שוקולד. הפיסטוק ניצח והבצק היה פגז.
מכאן התחלנו להסתובב ברחובות היפים של העיר עד שהגענו לאזור של כנסיית סן ג׳אקומו מג׳ורה השוכנת בין בנייני הפקולטות העתיקים של אוניברסיטת בולוניה. משם המשכנו אל מסעדה שכולם הפצירו בנו שאנחנו חייבים לנסות, Osteria dell'Orsa, מקום יחסית תיירותי, עם תור בכניסה של בין 15-30 דק׳. מסעדה עם המון מקומות ישיבה ותפריט שכולל בעיקר מנות של ספגטי בולונז, אבל כולן עם חזיר, כי זה הקטע של המחוז הזה. כמובן שאנחנו לא אוכלים את החיה הזאת במשפחת נחום, אז הזמנו את המנה היחידה שהייתה צמחונית בתפריט, רביולי ממולא ריקוטה ברוטב שמנת. הבצק של הרביולי היה אל דנטה ואהבתי אותו אבל המילוי והרוטב היו משעממים מאוד ולא שווים את ההמלצה. אז אם אתם לא אוכלים חזיר תחסכו לעצמכם את הטרחה. לאלו שכן אוכלים חזיר נראה ששווה לכם להגיע, כי אנשים ממש התענגו על המנות הבשריות שבתפריט.
סיימנו ורצינו להמשיך לקינוח. בהמלצתה של השפית עדן דוד (שלא תגידו שאני לא נותנת קרדיט) הלכנו לגלידריה בשם Galliera 49, שהקטע שלה זה טעמים מיוחדים ולא קונבנציונליים, אבל אני לא כל כך עפתי על המקום בהתחלה ולקח לי זמן למצוא טעמים שאני אוהבת. לדולב זה היה הרבה יותר פשוט, הוא הזמין כדור של גלידת רוזטה וממש אהב את הטעם, ואני לבסוף הזמנתי גביע עם שוקולד וקרם לימון, וכן יש סוף טוב לסיפור - היה לי טעים ממש.
פה סיימנו את היום ונסענו לחווה שישנו בה, Antico Podere San Luca. חווה מהממת, כפרית, עם נוף עוצר נשימה, החדרים מרווחים וגדולים, מאובזרים בכל דבר אפשרי, והדרך אליה מהעיר היא לאורך שדרת העמודים המובילה בסופה אל בזיליקת סן לוקה. בשדרת העמודים 666 קשתות והן מסתיימות בקודקוד הגבעה, בגובה של 250 מטר, בסן לוקה. שם אפשר למצוא נוף פנורמי על העיר מהמרפסת הממוקמת בכיפת הכנסייה (העלייה למרפסת בתשלום, השהות בבזיליקה עצמה בחינם). ממש ממליצה לישון פה אם אתם באים עם ילדים. אם אתם זוג, אז תעשו לעצמכם טובה ותישנו במרכז העיר.
בדרך לחווה עצרנו בסופר, קנינו ירקות, גבינות, לחם טוב, ביצים, צנצנת של ארטישוקים וצנצנת של זיתים, ואכלנו את כל הטוב הזה בחווה. אחת העצירות הטובות ביותר שעשינו. ממש שווה להגיע ולהנות גם מהסופר ומהמצרכים הנהדרים שיש בו.
לגבי טלפון, קניתי בנתב"ג סים של חברת 019 בעלות של 220₪, אם אני לא טועה, וקיבלתי 12G אינטרנט בחו״ל, 120 דקות לשיחות יוצאות בכל העולם ושיחות נכנסות ללא הגבלה. יש חבילות זולות יותר כמובן, וגם אין צורך בכזה נפח של אינטרנט, כי עם כל ההעשייה שלי ברשתות החברתיות עדיין לא ניצלתי יותר מ-2G במשך 8 ימים.
גם את היום השני העברנו בעיר בולוניה, התחלנו אותו עם גשם כבד, אבל לא נכנענו ובכל זאת נסענו לעיר, ולמזלנו בהמשך היום זה כבר השתפר משמעותית. כשהגענו רצינו לעצור לקפה ב-Caffe Terzi שיש עליו דיבור בגלל סוגי הקפה שבו, אבל לא היה כל כך מקום לשבת, אז החלטנו להתקרב לאזור שני המגדלים (Due Torri) שם התיישבנו בבית קפה בשם Roxy שהיה נחמד. הקפה עצמו לא היה בשיא, אבל שני המאפים שהזמנו, אחד עם פיסטוק ואחד עם שוקולד וקרם, היו ממש טובים.
מכאן המשכנו למגדלים עצמם. שני המגדלים הם טורה דלי אזינלי (Torre degli Asinelli) וטורה דלי גריזנדה (Torre degli Garisenda). טורה דלי אזינלי הוא הגבוה מביניהם ומתנשא לגובה של 97 מטרים. הוא המגדל הנטוי מתקופת ימי הביניים הגבוה בעולם. הגענו לאזור, וממש ממולנו ראינו מקום עם מטבח פתוח שמכין מלא בצקים ודברים שנראים ממש ממש טוב בשם Bottega Portici. נכנסנו והזמנו מאפה של טורטליני מתוק, Sweet Fried Tortellone, הממולא בריקוטה, דבש וסוכר, ממש ממליצה לטעום ולנסות.
יצאנו משם והתחלנו פשוט להסתובב ברחובות המהממים של מרכז העיר, בלי מפה ובלי הנחיות פשוט לכל מקום שהיה נראה לנו כשווה צפייה. במרחק ממש קצר ממוקמת פיאצה מג׳ורה (Piazza Maggiore), כיכר העיר המרכזית. בלב הכיכר ארמון המלך אנזו (Palazzo Re Enzo) ומיד אחריו כיכר נפטון והמזרקה. בקצה הכיכר הגענו לוייה ריזולי (Via Rizzoli) שהוא הרחוב הראשי של העיר העתיקה.

בשלב הזה החלטנו לבדוק מה קורה בשווקים המרכזיים של העיר, התחלנו עם Mercato delle Erbe, שוק מקורה שאפשר למצוא בו המון נקניקים, גבינות וירקות. חיפשנו מקום לאכול בו ארוחת צהריים, אבל פחות זרם לנו כל מה שמצאנו שם. אז יצאנו ובחרנו לבדוק את אחת המסעדות שברחוב בשם Pistamentuccia, שם אכלנו מעין טוסט מטוגן של מוצרלה שהיה נחמד, וטונרלי (סוג של ספגטי) ברוטב קאצ׳ו אה פפה שפחות התחברתי אליו, הפסטה עצמה הייתה טובה.
כמובן שלא שבענו אז המשכנו לשוק השני, Mercato di Mezzo, שוק אוכל מקורה עם דוכני מסעדות וגלידריות. מחוץ לשוק יש גם חנויות שנראות ממש טוב, שמוכרות יינות, פסטות וגבינות. נכנסנו אליהן והצטיידנו בפסטה וברטבים של פסטו ועגבניות, וכשחזרנו לחווה הכנו לעצמנו פסטה טעימה ממש. השוק פתוח כל השבוע מ-8 וחצי בבוקר ועד חצות.

ממש בתחילת השוק, בהמלצתה של השפית דנה לי ברמן, מצאנו עמדה שמוכרים בה כל מיני סוגים של טורטליני מושלמים, DeGusto Coop. לקחנו 2 חצאי מנות בעלות של 10€, אחת של טורטליני ממולא תרד וריקוטה ברוטב של חמאה ומרווה והשנייה של טורטליני ממולא דלעת ברוטב פרמז׳ן ושתיהן היו וואו. יש תור ארוך כדי להזמין ואחר כך גם כדי לקבל את המנה (סביבות ה-30 דק׳) אבל שווה לחכות.
פה בעצם סיימנו את היום שלנו וחזרנו לחווה. בדרך חזרה עצרנו בבזיליקת סן לוקה להסתובבות קלה, אין מה להגיע לכאן במיוחד, מדובר בכנסייה יפה עם גנים יפים, על גבעה יפה ונוף יפה. זהו. אבל נחמד אם זה על הדרך.

לגבי מסעדות נוספות בבולוניה - אמנם לא ביקרתי בהרבה כאלה אבל קיבלתי המון המלצות, אז מצרפת לכם את כל ההמלצות שקיבלתי, מדובר בעיקר במסעדות מישלן של כוכב אחד, לא יקרות.
Trattoria di Via Serra, Address: Via Luigi Serra.
Oltre, Address: b 1, Via Augusto Majani.
All’Osteria Bottega, Address: Via Santa Caterina, 51
Osteria Al 15 - לא מישלן, Address: Via Mirasole, 13
את היום השלישי העברנו במודנה, עיר הממוקמת יחסית קרוב לעיר לבולוניה, 45 דק׳ בנסיעה ב-A1 (כביש מהיר עם אגרה) או 55 דק׳ בכביש ללא אגרה. כשהגענו שמנו לב לאזור מרכז העיר, שמוגדר כ-ZTL, ובו אסור להחנות (מסומן בשלט ומוקף במצלמות), אז עברנו לחפש חנייה ברחובות הסמוכים, חניות לבנות (בחינם) או חניות כחולות (בתשלום, ובימי ראשון בחינם).
התמקמנו והתחלנו עם עצירה בבית קפה חמוד בכניסה לעיר העתיקה. הזמנו קפה כמובן, קרואסון שוקולד ושמנת ופחזנייה ממולאת קרם לימון מושלם.
משם התחלנו מסלול קצר שהתחיל בדואמו העתיקה של מודנה, לב העיר העתיקה, בה נמצאת הקתדרלה, ובסמוך אליה נמצא אחד ממגדלי השעון היפים של צפון איטליה, שגובהו 88 מטרים. באזור הזה קורה כל מה שחשוב במודנה, מבחינת המבנים העתיקים שלה, כך שאפשר למצות את האזור מאוד מהר.

מכאן המשכנו לגיארדיני פאבליצי Giardini Pubblici, פארק עירוני חמוד, ומקום נהדר למנוחת צהריים קלילה עם קפה והסתובבות קלה עם ילדים. בהמשך של הפארק במרחק הליכה יחסית קצר נמצא מוזיאון אנזו פרארי, הבית בו נולד. מחוץ לעיר אפשר למצוא גם את המוזיאון של המותג עצמו, שמציג אוסף של מכוניות מרוץ שנבנו תחת המותג.

לארוחת צהריים הגענו למסעדת כוכב מישלן אחד (צריך להזמין מקום) בשםTrattoria Pomposa al Re gras. הלכנו על מסלול צמחוני, והיו המון ציפיות, אבל בסוף זאת הייתה ארוחה די סבירה, עם טעמים טובים, אבל לא משהו שהיה בלתי נשכח. אבל לפחות המחיר היה ממש נמוך ביחס לארוחה בארץ (40€ לכל הארוחה לזוג).

התחלנו עם פתיח של מעין פולנטה מטוגנת ולידה ריקוטה מפוזרת בצלחת. מנה סבירה ולא יותר. המשכנו עם 2 מנות ראשונות. אחת של טורטליני במילוי ריקוטה ותרד ברוטב של חמאה ופרמז׳ן שהיו טעימים, והשנייה הייתה סוג של לזניית חציל שהייתה רכה ונימוחה ועם טעמים טובים. לעיקרית הזמנו מנה שהזכירה מאוד כדורי ארנצ׳יני אבל עם חציל, ברוטב עגבניות ופרמז׳ן. ארוחה עם טעמים טובים אבל לא מה שציפיתי ממסעדת מישלן.
מודנה מבחינתנו הייתה עיר נחמדה אבל לא משהו שמחייב ביקור. אם מתאפשר לכם, אתם יכולים ללכת לסיורים במפעלי חומץ בלסמי או פרמז׳ן, הבנתי שזה מומלץ מאוד ומשפר את החוויה של העיר, לנו זה פחות הסתדר לצערי.

את היום הרביעי העברנו בפארמה, שעה ו-10 דק׳ בנסיעה דרך ה-A1 (כביש מהיר עם אגרה) או שעה ו-40 דק׳ בכביש ללא אגרה. אם החלטתם לנסוע דרך כביש עם אגרה, שימו לב שבכניסה לכביש, כשאתם עוברים במסופים, שעברתם במסלול הלבן (הצהוב הוא למנויים), ואם המחסום במעבר מורם עדיין חשוב לקחת כרטיס, כי כשתצאו מהכביש תצטרכו לשלם, ואם לא יהיה לכם כרטיס, תצטרכו לשלם על כל קטע הכביש עד היציאה, וחבל.
כשמגיעים לעיר יש שני רחובות מקבילים שאני ממליצה להחנות בהם, נמצאים 7 דק׳ הליכה ממרכז העיר, כוללים חניות לבנות וכחולות ונמצאים מחוץ לאזור מרכז העיר בו אסור להחנות. האחד הוא Viale Antonio Fratti, השני Viale Mentana (קרוב יותר בקטנה).
ברגע שחניתם בחנייה כחולה יש לשלם במסופים שברחוב על ידי שתי אופציות, האחת בעזרת מטבעות בתשלום מראש, פחות ממליצה כי אתם משלמים עם אי וודאות לזמן המדויק שבו תצטרכו להחנות, ואז או שתשלמו יותר מדי ותזוזו מהר מהצפוי, או שתשלמו מעט מדי ותצטרכו לחזור כדי להאריך את החנייה. האופציה הנוספת היא להוריד את האפליקציה Easy Park, בה מזינים את המיקום, את מספר הרכב, את אמצעי התשלום ואת זמן החנייה (אפשר לשנות אותו בכל זמן דרך הטלפון). רק חשוב לשים על החלון פתק שכתוב עליו Easy Park כדי שבמידה ושוטר יגיע הוא יבין ששילמתם באפליקציה.
אחרי שסגרנו את עניין החנייה התחלנו את המסלול שלנו ויצאנו לכיוון ה-Piazza Del Duomo, הלב ההיסטורי והעתיק ביותר של פארמה, בה נמצאת הקתדרלה. בדרך עצרנו לקחת טייק אווי של קפה מעולה ומעין סופגנייה קטנה בשם זאפולס, ממולאת בקרם שמנת.
משם המשכנו לכיכר ולקתדרלה. בסמוך לקתדרלה מגדל הטבילה המתומן ומגדל השעון של הקתדרלה. משמאל לקתדרלה נמצאת כנסיית יוחנן האוונגליסט. כאשר מימין לחזית השיש ממוקם מגדל פעמון המתנשא לגובה של 75 מטרים.
מכאן עברנו לפיאצה ג'וספה גאריבלדי Piazza Giuseppe Garibaldi אחת הכיכרות המודרניות של צפון איטליה. מהווה את מרכז העיר המודרנית, סביבה נמצאים כל רחובות הקניות של העיר.

המשכנו אל פלצו פילוטה Palazzo Della Pilotta ארמון מהמאה ה-17, ששופץ במהלך שנות ה-60 לאחר שחלקים ממנו נהרסו במהלך מלחמת העולם השנייה. מסביבו יש פארק שמאוד נעים להסתובב בו.
פה בעצם סיימנו את הסיור שלנו וחזרנו לכיכר המרכזית כדי למצוא משהו טעים לאכול בבירת הפרמז׳ן. באחד הרחובות הצדדיים מצאנו מסעדה מסקרנת, Al Corsaro. מסעדה עם תפריט מאוד מגוון, ריחות מעולים, והמון לקוחות שנראו לנו מרוצים. התיישבנו וקיבלנו סוף סוף שירות טוב באנגלית ומגוון מנות צמחוניות לבחור מתוכן. התמקמנו על הרחוב, היה מזג אוויר נעים וספגנו את האווירה היפה של הרחוב השקט והמעוצב. החלטנו ללכת על 3 מנות, מנה המשלבת כמה סוגי רביולי, ריקוטה ותרד, תפוח אדמה ובטטה, מנה נוספת של פסטה ברוטב פרמז׳ן וזוקיני ופיצה עם זיתים, פטריות וארטישוק. הפסטה הייתה מושלמת עם השילוב המהמם של הפרמז׳ן והזוקיני, הרביולי היו טובים, פשוט לא מפתיעים מאוד, והפיצה הייתה מעולה עם בצק טעים וטופינג שאהבנו מאוד. ממליצה בחום.
באותו רחוב הייתה גם גלידריה בשם La Golosa שנראתה מעולה, אז החלטנו לסיים שם את הארוחה, החלטה נבונה מאוד יש לומר. החלטתי להזמין שני טעמים בגביע, מנגו, שהרגיש טבעי מאוד, ו-Duchessa, סוג של שילוב בין קרמל, עוגיות ושוקולד, שהיה מושלם. לגמרי שווה את העצירה.
פארמה היא עיר יפה מאוד, שכיף ממש להסתובב בה ולחוות את האווירה שבה. חוזרת לשם בכיף.
ללא ספק חווינו טיול מאוד חוויתי, במחוז שכולו ערים ציוריות, עתיקות ומלאות היסטוריה. הקפה היה טוב, האוכל לא כל כך התאים לאוכלי כשר, אבל למרות זאת הצלחנו להסתדר ולמצוא פתרונות טעימים. נתראה בלונדון.
Comments