קטגוריית ברי היין ממשיכה עם בר היין של השף שרון כהן, ג'נגו, בר היין של מסעדת שילה, שגם ממוקם ממש ממולה. הוא נפתח כבר לפני שנתיים ולתחושתי סוג של זימן רשמית את תופעת ברי היין בעיר.
הגענו אליו אני ודולב בשעה יחסית מוקדמת, התיישבנו בפנים (הכיסאות נראו נוחים יותר), בשולחן לזוג ליד החלון הצופה לרחוב (מיקום מומלץ ביותר) והתחלנו בחגיגה.
אל השולחן הגיע מיד עובד שכנראה היה הסומלייה, או בשמו האחר האחראי הרשמי ליין במקום, ועזר לנו בבחירת היין. הלכנו על 2 כוסות יין אדום קליל, אחד של הרי יהודה, יקב סוסון ים, יין קליל בהרגשה, בהוושאה נגיד לפינו נואר, וכוס של פטיט סירה של רקאנטי שהזכיר לנו יותר את האזור של הפינו נואר, עם גוף קליל ופירותיות נעימה.
אחרי רגע קל של פלצנות יין, שבו למרות שאני לא מבינה גדולה בתחום ניסיתי להעביר את השירות המעולה שקיים בנושא, אפשר לעבור סוף סוף לתפריט האוכל.
המנות בתפריט הן בגודל שבין מנה ראשונה לביניים, ואני אעיז ואומר שיותר לכיוון הביניים. מאוד מגוונות ומסוגלות לענות לכל מגבלה שקיימת בשולחן.
התחלנו עם בגט, לחם מחמצת, חמאה וזיתים (22 ₪), פחמימה חמודה להתחלה, אבל כן היה חסר לי יותר נפח. נראה לי שמדובר בשריטה אישית שלי, כי דולב היה מאוד מרוצה מהסלסלה שקיבלנו לשולחן. #yammmmm
עברנו לסלט קישואים (46 ₪), עם מלפפונים, ריקוטה ביתית, פלפל חריף, אפרסק (משתנה לפי העונה), גרידת לימון ופודרה קלמטה. מנה כל כך כיפית להתחלה, עם טעמים מלוחים, מעט חריפים וגם מתוקים בזכות האפרסק. לא התקמצנו פה על שום מרכיב וזה היה כיף ברמות. הריקוטה עשתה פה עבודה נהדרת וזה היה מאוד מרענן השימוש בה לעומת הגבינות המלוחות שנמצאות בדרך כלל בצלחת כזאת. היה קשה להפסיק לאכול את המנה והיא הייתה כזאת שלגמרי ענתה על כל מה שהייתי צריכה מהסלט הזה. #yammmmm
קולורבי (46 ₪) בבישול ארוך, צלוי בגריל פחמים, גבינת כבשים וחלת דבש. אני רגילה למנות קולורבי שמגיעות מפוחמות, עם גבינה מלוחה ושמן זית בצלחת. פה קיבלנו סוג של הפתעה ידועה מראש (כתוב הכל בתפריט), כי המנה הלכה לכיוון המתוק יותר, אבל כמובן עדיין בגזרת הארוחה. הקולורבי באמת הגיע אחרי צלייה, אז לוקחים ממנו חתיכה, מוסיפים לו גם חתיכה מהגבינת כבשים שהייתה צמאה למתיקות, ומשדכים לה את החלת דבש שהיוותה תחליף לריבה. מנה גאונית בעיניי, הדבש היה הברקה ובכללי זאת מנה שמאוד הפתיעה אותנו בטעמים. התחלנו לאכול אותה עם סקפטיות גדולה ובלי להבין יותר מדי מה קורה, וסיימנו אותה כשאנחנו מרותקים לצלחת ותוהים למה זה נגמר. #yammmmm
קנלוני (48 ₪) כרישה ממולא בקישואים, שאלוט, פורצ׳יני וגבינת שרי על קרם של ארטישוק ירושלמי. מנה שכולה רכות וחמימות בצלחת. מקבלים 5 יח' של הקנלוני החמודים האלה, בתוך כל אחת מילוי מהמם, שמשתלב מעולה עם הכרישה ועם הקרם החמים שבתחתית הצלחת. יאמ. #yammmmm
אנילוטי צמחוני (90 ₪), עם שתי שכבות של מילוי, אחת של ארטישוק ירושלמי ושנייה של קרם ברוקולי ורוטב של מרווה. לקחנו בעצם את הגרסה המוגדלת של המנה (4 יח׳ במחיר של 90 ₪ במקום 3 יח׳ במחיר של 68 ₪). כשרק כשקיבלנו את המנה הבנו כמה היא מיוחדת. כשחותכים את המעין רביולי הזה מבינים שבפנים קיימות 2 השכבות של המילוי שהמלצרית דיברה עליהן, ואז מבינים גם למה זה כל כך טעים. המילויים השתלבו מעולה אחד עם השני וגם עם רוטב של המרווה והשום שליווה את הצלחת. #yammmmm
פילה דג ים (84 ₪), עם שעועית ירוקה, תבשיל מנגולד וסלסת עגבניות. הפילה היה עשוי נחמד, השעועית הייתה גם היא חמודה וכך גם כל שאר המרכיבים שבצלחת. #yammmmm
מכאן עברנו לקינוחים.
התחלנו עם פאי לימון (38 ₪) שבתוכו היה גם קרם פטל, לצידו גלידת יוגורט ומסביב קראמבל של בצק פריך. קינוח מהמם במיוחד כשלוקחים ביס עם כל המרכיבים יחד. חמוץ ומתוק, ויוגורט שמרגיע את האווירה אבל גם מקרר את הכל וקראמבל שנתן לנו את המרקם שהיה חסר. יאמ יאמ יאמ. #yammmmm
סיימנו עם הקינוח של המגנומים (44 ₪) שהוכנו במקום. 2 מגנומים, אחד עם פיסטוק והשני עם שוקולד, שהיו באמת טעימים, וכן יותר טעימים מהמגנום שכולנו מכירים. מרענן, קריר, אבל גם מתוק ומתאים בול לסיום הארוחה. #yammmmm
מבחינתי מדובר במקום שהוא חובה. היה מיוחד ומאוד טעים, אווירה נעימה לישיבה, שירות אדיב ומקצועי וחוויה כללית שאסור לוותר עליה. תגיעו.
מדובר ב#yammmmm