לא יודעת כמה מכם מכירים או מבינים שמקום כזה קיים, אבל ישנה מסעדה בתל אביב בשם הסלון, מסעדה מאוד יוקרתית של השף אייל שני. היא מסעדה מבוקשת, הפתוחה שלושה ימים בשבוע, רביעי, חמישי ושישי, בשעות הערב בלבד.
לפני שאתחיל לדבר על האוכל חשוב שתכירו שאם תגיעו לסבב של השעה 21:30/22:00 תסיימו את הערב במסיבה ישראלית מהטובות שתמצאו, עם בחירה מוזיקלית מדויקת ומרימה. זה אמנם סבב שמאוד מאתגר להזמין אליו מקומות, אבל במידה ותצליחו, זה ללא ספק מקום לחגיגות ושמח, וכזה שהוא גם חכם, כמה חכם? הזיקוק שאנחנו תמיד מבקשים שיביאו לנו עם הקינוחים לכבוד יום ההולדת הוא בכלל בצל שבתוכו גבעול מרווה שנשרף תוך שניות מהנר שהוצב בשולחן, ובמקום נייר כסף ושולחן קינוחים או זריקת מפיות באוויר, הפירוטכניקה שמרימה את האווירה ואת כולם על הבר היא שריפת ענק של אינסוף גבעולי מרווה. זו גם הדרך המקורית ביותר להודיע לי שאני צריכה להירגע ושהמטבח סגור ונעול להזמנות.
לשמחתי הגענו לסבב של השעה 21:30, לחגוג לחברה יום הולדת. התיישבנו בשולחן גדול ובהתאם לכך גם כמות המנות הייתה מכובדת. בשלב הזה אני יכולה לשתף אתכם בכמה נושאים חשובים. למלצרית הייתה הוראה ברורה מאוד לאופי הארוחה הצפויה ועדכנה אותנו שהמנות כולן מיועדות לחלוקה. לאחר הסתכלות בתפריט אפשר להבחין ב-4 אזורים מרכזיים - ירקות, ים, ושני אזורי בשר, שאליהם מתווספים מחירים מופרזים של כל מנה ומנה, גם לאלו שאינן כוללות חלבון כזה או אחר. גם מחירי האלכוהול בתפריט לא עברו לי חלק בגרון - בקבוק יין לבן שאטו גולן סוביניון בלאן עלה לנו 349₪, מופרז לכל הדעות.
כשהמנות מגיעות מבחינים גם בכך שמדובר במנות יחסית קטנות, מבין אלו שהזמנו כולן בגודלן כשל מנות ראשונות, ובמחיר של מנות עיקריות. לכן, המלצה חשובה - תגיעו מספר רב של סועדים (5-6) כדי למזער נזקים כלכליים.
אבל למרות המחיר אני יכולה להגיד שהמנות טעימות והחוויה כולה חד פעמית, אז אני מאוד שלמה עם הערב שחווינו והעלות שלו. מה גם שמפעם לפעם צורפו לשולחן לחמים שונים למרכז השולחן שהיו כלולים במחיר ועודדו את תחושת השובע.
ריזוטו פריקה (89 ₪), ופטריות שיטאקי ישראליות. מנה מעולה ממש, טעימה, וחמימה, מדויקת בטעמים העמוקים שהעניקו הפטריות למנה. טעים. #yammmmm
סלט ירוק (69 ₪), שאין בו את מה ששכנעו אתכם שאתם אוהבים (מילה במילה מהטקסט בתפריט). סלט עלים/חסות מאוד נפוץ במסעדות המשלבות מטבחים ים תיכוניים, ולמדתי לפתח אליו חשק ולרצות אותו בתמהיל המנות בשולחן. בעיקר לאור שילובי טעמים מעניינים, טריות המרכיבים והרעננות שהוא נותן לארוחה. אבל בסלט של הסלון היה חסר עוד רובד טעמים, הייתה יבשושיות ואולי גבינה נוספת, עוצמתית יותר תוכל לתמוך טוב יותר את טעמי הפרמז׳ן. #yammmmm
קרפצ׳יו אינטיאס (160 ₪), עטוף בלימונים ושמן זית. מנה נקייה, פשוטה, וטעימה. #yammmmm
מרמלדה פלמידה לבנה (160 ₪), כבושה קלות בקמפרי ומלח ים אטלנטי. מנת דג נא נוספת שאגדיר כפשוטה וטעימה, אבל זה לא גורע מהעובדה שהיא טעימה, אלא רק מהמחיר שקבעו לה. #yammmmm
מאזה טעמייה מהעיר העתיקה (97 ₪), בעצם טחינה, צ׳יפס, סלט, לאפה ופלאפל, בלי יותר מדי ענייני מטבח גבוה בנושא. יכול לסגור פינה לכל הרעבים בשולחן. #yammmmm
שערות של מלאכים (89₪), בלונדיניים (פסטה) מסוחררת במי רחם של גבינת ריקוטה (תיאור נוסף וחד פעמי של הטקסט המקורי בתפריט). פסטה בטעמים מתקתקים, עשויה נהדר, אבל בכל זאת הייתי רוצה טעם מלוח שיתן את הקונטרסט המתבקש. #yammmmm
תפוחי אדמה אליאנס (89 ₪), שעליהם כרישות צעירות חרוכות עטופות בענן גרויאר. מנה נחמדה, לא כזאת שהעיפה אותנו, טעמי הכרישה היו חזקים מדי. #yammmmm
בגזרת הקינוחים שמחתי לגלות שמוס השוקולד של אייל שני יצא מהאופנה, ובמקומו נכנסו קינוחים של ממש, שכולם אמנם במחיר רציני של 69 ₪, אבל טעימים מאוד. טארט פלאן פקאן, עוגת שוקולד עירומה וקרם ברולה הדרים.
הקינוחים היו טעימים כולם, אבל אם בכל זאת אני צריכה להצביע על ההמלצה שלי בנושא אז הברולה היה מיוחד בטעמים ההדריים שלו והעוגת שוקולד הייתה שוקולדית מאוד עם טעמים דרקים כאלה שאני אוהבת. #yammmmm
החוויה בכללותה נהדרת ממש, יש אווירה ויש אוכל טעים. אז תגיעו ותחוו אותה גם, אבל תשתדלו להגיע עם קבוצה גדולה של סועדים כדי שתוכלו באמת להכיל אותה.
מדובר ב#yammmmm