השפית דנה לי ברמן (שגם התראיינה בפודקאסט) פתחה סוף סוף את המסעדה שלה, גן השקמים, ולא יכולתי לדמיין מקום כל כך מדויק עבורה.
המסעדה ממוקמת במיקום נסתר במתחם תיאטרון הבימה, כשהאזור המקורה כולל בר מטבח צנוע, עדין ועם המון עץ, ויש בו מקטעים פתוחים שאותם משלימים מקטעי ישיבה גבוהים לזוגות (לא תבינו עד שתגיעו למקום). החלל החיצוני כולל שולחנות ישיבה המשולבים עם ישיבה על מדרגות הגישה למקום, אליהן מצוותות כריות לשיפור נוחות הישיבה.
אני, דין ופנדה הגענו ובחרנו להתיישב בשולחן בחלל החיצוני, כשמסביבנו המון צמחייה ואווירה קלילה, ופה בעצם התחלנו לנסות לפענח מה בדיוק אנחנו רואים וחווים. אבל זה מאוד קשה לעיכול בפן הטוב של הביטוי, כי לא ראיתי סטייל כזה של מבנה ישיבה במסעדות שחוויתי עד כה.
בכל שטח המסעדה קיים מיתוג מיוחד שנוצר על ידי אחותה של דנה לי, מאיה, שבא לידי ביטוי בכלי הסרוויס, בסינרי העובדים, בתפריטים, בחלונות, ב ה כ ל, והוא מאוד מחובר לאופי של המקום, להרגשתי גם לדנה לי וכמובן גם לאווירה שחווינו.
הגעתי למסעדה 5 ימים לאחר שהיא נפתחה באופן רשמי לקהל, ואני תמיד אומרת שאני לא אוהבת להגיע מהר למסעדה חדשה, כי בדר״כ המסעדה עדיין לא הספיקה להתאזן ולהבין את הזהות שלה, אבל התמונות של המנות גמרו אותי, והייתי חייבת להגיע כמה שיותר מהר כדי להתענג עליהן.
כשאני מנסה לחשוב על כל מה שחוויתי אני יכולה לומר שהחוויה הייתה טובה, כי האוכל היה מיוחד, חכם וטעים. אבל אם כבר הגעתי וחוויתי את השירות במקום אני חושבת שזאת הזדמנות לחשוב איך מדייקים אותו לקראת המשך הדרך, ואני אומרת את זה למרות שאני מבינה שזה נדבך מאתגר מאוד בכל הקשור להקמת מסעדה ולימיה הראשונים. בחוויה שלנו היו מספר נקודות בעייתיות, אך לא דרמטיות, שאפשר לשפר בקלות. למשל אם האורחים מחכים בחוץ כדי להיכנס אז אפשר לשלוח בזמן הזה חיוך ואדיבות (מכל הצוות שחשוף להימצאותנו), או אם איש צוות מגיע אלינו במהלך הארוחה על מנת להדליק לנו את הנר שעל השולחן אפשר להגיד לנו שלום ולשאול אם הכל בסדר ואם אנחנו נהנים, אלו כמה שניות שקונות את עולמו של הסועד או לפחות את שלי. מה שכן אפשר לומר בוודאות שהמלצרים היו אדיבים ונעימים מאוד בכל פנייה שלנו וזה חלק חשוב במפגש שבין הסועד למסעדה.
אז עוברים לחלק הטעים, קיבלנו תפריטים ובהסתכלות קלילה אפשר לראות השפעות איטלקיות, חלקן קלאסיות וחלקן בנגיעות, המון שילובים של גבינות מיוחדות ובעיקר מנות שיכולות להוביל למגמות חדשות בקולינריה הישראלית. בהתאם לכך גם הבנו שזה מחייב להזמין את כל המנות שבתפריט וכך כמובן גם עשינו. אפרט על המנות שטעמתי.
לחמים וחמאה (26 ₪), פרוסות לחם שהשתלבו מהמם עם ניגוב בחמאה שנמרחה על הצלחת ולאחר מכן גם עם שאר המנות שבהן הרטבים היו מחייבים. #yammmmm
ניוקי פריטי (48 ₪), עם סטרצ׳יטלה. מנה בהרכבה כמו שאני אוהבת. על הצלחת מספר ניוקי מטוגנים, לצידם צלוחית עם גבינת סטרצ׳יטלה (הקרם שממלא גבינת בוראטה) וזיתים. כולם מתקבלים בביס אחד של טעם ספינג׳י מטיגון הבצק, מליחות מדויקת של הזית וחיבור של הכל בזכות הגבינה. מנה כיפית לנשנוש, בטח עם כוס יין ביד. #yammmmm
עגבניות ירוקות (52 ₪) פרוסות דק, עם שאלוט, פיסטוקים וגאודה עיזים מיושנת. מנה חכמה ומפתה מאוד בנראות שלה. מנה שמחייבת ביס מהונדס מאוד עם כלל המרכיבים כדי להבין אותה ולהנות ממנה. משולב בה שמן זית איכותי שמאוד מרים לכל מה שקורה בצלחת יחד עם פרוסות הגבינה הקשה שמונחות מעל הכל. #yammmmm
קפונטה (70 ₪), סלט חצילים סציליאני ומוצרלה נחשים. עוד מנה לא קונבנציונאליות עם חציל שקיבל טעמים מתוקים מהצימוקים שבמנה, צנוברים שמוסיפים רעננות וסלרי שמהווה מרקם נוסף קשיח לכל הרכות שבצלחת. המוצרלה הייתה תוספת נחמדה אבל לא מרכיב שהצליח להפוך את המנה למחייבת. #yammmmm
סלט ירוקים עונתיים (58 ₪), עם חסה לאליק, חסה אנדיב סגול, שאלוט, נענע, זוקיני נא, ענבים ירוקים, אגוזי לוז וגבינת עופרי. אמנם היא מסוג המנות שנוכל לפגוש במסעדות נוספות, אבל אין מה לעשות היא טעימה מאוד. המליחות של הגבינה מעצימה את הירוקים שבצלחת, והשילוב עם הענבים והאגוזי לוז הוא מרענן וטעים. תזמינו. #yammmmm
מנת דג נא (71 ₪) עם סשימי האמצ׳י, ארטישוקים נאים, ויניגרט הדרים, שמן עשבים, צ׳ילי וחלמון כבוש מגורד. כמה התגעגעתי למנות דג נא כאלו שהכל בהן פרשי, כיפי, קליל, מיוחד. טעמי קלמנטינה טעימים, שילוב של ארטישוק שמהווה קונטרסט מדויק לדג. תזמינו. #yammmmm
מרק מלפפונים קר (52 ₪), עם קרוטונים, שמן צ׳ילי, קרם פרש, עירית ושמיר. מרק שהפתיע אותי מאוד, קודם כל כמנה בתפריט ולאחר מכן בטעמים המיוחדים שלו. המון רעננות, עומק גבינתי, קראנץ׳ מהקרוטונים, טעמי שמיר שאני אישית מאוד אוהבת, עם מרקם שהייתי שמחה שיהיה חלק יותר, אבל הוא לא הצליח לפגוע בהנאה שלי מהמנה. מה גם שאכלתי אותה יחסית באמצע הארוחה וזה תרם לרעננות שהייתי צריכה לקראת המנות הבאות. תזמינו.#yammmmm
פלאן פרמזן (57 ₪), עם ריבת ענבים, שמן זית ופלפל שחור. מנה שיקח לי קשה מאוד לשכוח. מחדירים את ה"קרטה דה מוסיקה", מעין קרקר מהמטבח הסרדיני שקיבלנו בצלחת, לתוך מלבן הפלאן פרמזן היפיפה ומתענגים על טעמים שמזכירים בלי למצמץ טעמי פטה כבד, רק עם פרמזן מושלם ועם ריבה נהדרת שאי אפשר בלעדיה. חלום. תזמינו. #yammmmm
ברוסקטה של דג כבוש וצלוי (65 ₪), רמולד סלרי ותפוח ירוק וחזרת. מנה יחסית מונוטונית, שפחות הצלחתי להבין את הטעמים שמשתלבים בה, ופחות הצליחה להלהיב אותי. נחמד. #yammmmm
טיירין פסטה (76 ₪) חלמונים אליו אוליו, צ׳ימה דה ראפה, שום, צ׳ילי, ריקוטה הום מייד ופירורי לחם מתובלים. עוד מנה שאחזור בשבילה גם עוד עשרות פעמים. אני אתאר את מה שהיא הזכירה לי, מתוך הבנה ברורה שזאת לא כוונת המשורר, אבל אין לי שליטה על זה. בכל צאת יום כיפור אני נוסעת להורים, אמא שלי מכינה מאכל תימני דמוי מרק ששמו "זום", שכולו עשוי מגבינה, אליו מוסיפים את הסחוג הירוק שהיא מכינה ובפנים ממלאים וסופגים את כל הטעמים בקרעי חלה. מדובר בטעמים חלומיים אני נשבעת, ואלו בדיוק הטעמים שהרגשתי כאן, רק של אטריות אל דנטה במידה הנכונה, שלוו בטעמים חריפים וגבינתיים מדויקים. תזמינו. #yammmmm
ויטלו טונאטו (69 ₪). גרסה קלאסית אבל מושלמת למנה שאני כל כך אוהבת, כמה אוהבת? הזמנתי אותה אחרי הקינוחים כדי שאוכל לאכול אותה (ענייני כשרות). איזה כיף שהיא קיימת בתפריט המהמם הזה, ללא ספק התאהבתי בה שוב בכל ביס שלקחתי. כיף. תזמינו. #yammmmm
גם בגזרת הקינוחים הזמנו את כל הרשומות בתפריט. טירמיסו קלאסי (42 ₪), פנקוטה ריוויון עם גרניטה לימון, טימין ושקדים מקורמלים (38 ₪), עוגת תפוז מאודה ואנגלייז (32 ₪) וגרניטה פיסטוק (40 ₪). כולם היו טעימים, מאוד, אבל הפנקוטה ניצחה את כולם, תזמינו. #yammmmm
חיכיתי המון זמן שהשפית דנה לי תפתח מסעדה שבה אוכל סוף סוף להתענג על הכישרון שלה. איזה כיף שזה קרה, והיא לוקחת חלק בנוף המסעדות בתל אביב. החוויה במסעדת גן השקמים הייתה יוצאת דופן באווירה, בכוונה, ברמת הטעים ובתפריט שנבנה עבורנו, שאוצר בתוכו המון עניין והנאה. ללא ספק מחכה כבר לפעם הבאה.
מדובר ב#yammmmm
הכל נראה באמת טוב, אבל המחירים מוגזמים גם לגודל וגם למהות של חלק מהמנות. קצת קשה להשיג עגבניה ירוקה, ואני לגמרי מאמין ששמן הזית איכותי וכו'. אבל בשביל מה שזה, מעל 40 שקל זה מאוד מוגזם. גם בסטנדרט של מרכז תל אביב