סוף סוף אמה ודניאל, הזוג האהוב עלינו, הגיעו מליטא, לחופשה של שבוע, לפני חזרה ללימודי רפואה מפרכים. כן כן יש לי חברים רופאים to be.
על ההגעה שלהם ידעתי כבר ממזמן, והיה לי ברור שאני הולכת איתם למסעדה. אבל הם הגיעו בפסח, אז רשימת המסעדות הצטמצמה משמעותית לרשימה של מסעדות כשרות בלבד, ומתוכן בחרנו ללכת למסעדת דבורה, הכשרה החדשה של השף אייל שני.
המון חששות היו בדרך, הכשל״פ, התפריט, המנות שמגיעות על נייר. אבל מסתבר שהחשש הכי גדול שהיה צריך להיות לי הוא החנייה. אין-חניון-דבורה, אני אחזור על זה רגע כדי לוודא שכולם יודעים, כי משום מה המסעדה לא הרגישה צורך לעדכן או לענות לטלפון כדי להסביר שלא פספסנו את החניון סתם ככה. אז אין-חניון-דבורה, הבנתם? זאת התודה הראשונה שמגיעה לי אחרי 40 דק' של התברברות למציאת חנייה.
התודה השנייה מתחילה בזה שזאת מסעדה נחמדה בסה״כ, המנות סבבה, מזכירות מעט את מה שקורה במסעדות האחרות של הקבוצה. אבל יקר ונחמד, וזהו. לא שבענו אחרי 5 מנות (לא כולל קינוח) וגם המצות שאולי יכלו לעזור הגיעו יבשות כשכבר סיימנו את כל הארוחה. עצה שלי, לאפה כשרה לפסח (טעימה רצח) של ״סמי בכיכר״ תסגור פה פינה להרבה אנשים, מניסיון.
תודה שלישית ואחרונה, אם אתם מגיעים זוג למסעדה, שבו על הבר שעוטף את המטבח הפתוח של המסעדה וכך תהיו קרובים לטבחים. זה תמיד המיקום המועדף עלי שמשדרג את האווירה.
התחלנו את הארוחה עם ראגו טלה (57 ₪), חומוס מגולגל, ראגו טלה, שחלות עגבניות, כמה חריפים, שמן זית. מנה כיפית של בשר שעשוי במידת עשייה רכה ונימוחה עם חומוס שליטף אותו והשתלב מעולה בתוך הפה. היה מתאים לקבל פה איזו פיתה כשרה לפסח כדי להשלים את האירוע, אבל לא היתה מספיק מוטיבציה כנראה. #yammmmm
ארבעה ממולאים (67 ₪), של עלי גפן, כרוב, לשון הפר וקישוא. מנה נחמדה וטעימה של ממולאים, שמאוד מזכירה את הממולאים הביתיים. אין יותר מדי להרחיב כי באמת שלא היתה פה איזו הברקה שלא ראיתי קודם. #yammmmm
נתח חציל ברוח (59 ₪), עם קצף עגבניות, חריף ירוק, טחינה וביצה קצוצה. מנה נוספת שחתיכת מצות או פיתה היו עוזרים לה. טעמים טובים של פרש מהעגבניות, חריף שמקפיץ ורכות מהטחינה והביצה. אבל טעמים יחסית מוכרים שגורמים לך להבין שציפית ליותר וקיבלת פחות. #yammmmm
אבני נחל עטופות ברוסטביף (47 ₪) נוטף ממיציו, מחרדל, מחזרת אדומה, ומשמן זית וחריף. ראיתי תמונות של המנה וזה היה נראה ממש מבטיח. אבל אז היא הגיעה ובמקום מריחות מגרות של המרכיבים על הרוסטביף קיבלנו מראה רעוע ולא מזמין. עדיין בחרנו לטעום את המנה והיו טעמים טובים יחסית של החרדל והרוסטביף ביחד, אבל מדי פעם קיבלנו חתיכה קשה ופחות לעיסה וזה היה קצת מבאס. נחמד. #yammmmm
שיפוד טלה (127 ₪), קבב ארוך, עבה, עסיסי, 100% טלה, עגבניות צלויות וירקות חיים. עוד מנה נחמדה, עם בשר שעשוי טעים ובמידת עשייה טובה, אבל במחיר של שלושה שיפודים ובלי יותר מדי עניינים. #yammmmm
לקינוח ניסינו להמתיק עם מוס שוקולד (47 ₪), חשבנו שיהיה איזה טוויסט, שזה לא באמת רק מוס שוקולד. אבל התקווה הייתה לשווא, וזו הייתה הפעם הראשונה שהגעתי למסעדה כדי לכתוב ביקורת ומצאתי את עצמי מחזירה מנה. הרגשתי שקצת צוחקים עלי, קצת הרבה. אין לי בעיה לשלם על אוכל, אבל שיהיה על מה לשלם, שיהיה תוכן. כמה קשה זה לסגור כמה קינוחים כשרים שנוכל להרגיש טוב בסוף הארוחה? בהתחלה דירגתי את זה עם 2 M אבל לא, זה צריך ציון נמוך יותר עם כמות הקקאו שהייתה פה והמינימליזם. סורי. #yammmmm
מדובר ב#yammmmm