שמעתי שנפתחה מסעדה חדשה של השף דן זוארץ, מסעדת פיגם, אז רשמתי לעצמי שאני צריכה להגיע ולבדוק, במיוחד כי היא נמצאת בצפון, בעין הוד, קרוב לבית בין ההרים לים כמו שנאמר בסלוגן המפתה של המסעדה.
מגיעים בשבת בצהריים, מחנים בחנייה שממול לישוב, מנסים לפענח את הנתיב שהכי משתלם לנו להגיע דרכו רגלית למסעדה. כמובן שבחרנו את הארוך והמפרך ביותר שכולל מדרגות רבות והליכה סיבובית מיותרת. אז אל תהיו כמונו ותעלו דרך תחנת האוטובוס. זה ההסבר הטוב ביותר שתקבלו כי הטלפון במסעדה לא יוביל אתכם לדבר, כי פשוט לא עונים בו, וזה גם אחרי שהצלחתם למצוא את המספר באונטופו.
אני כמובן אפרט בהמשך על כל מה שהיה, אבל אני אספר שלגמרי באתי בוייב של יאללה בואו נפרגן למסעדה בצפון, כי הגיע הזמן לצאת קצת מאזור תל אביב, אבל בסוף מצאתי את עצמי רעבה ומבואסת מכל החוויה, ועכשיו אני גם צריכה לכתוב ביקורת לא מפרגנת וזה דבר שאני ממש לא אוהבת לעשות.
התיישבנו בחלל הפנימי (כולל 2 שולחנות בלבד), בתוך מבנה אבן יפה שמשקיף אל הים, לידנו המטבח הפתוח בו עומד זוארץ ומהצד השני המרפסת שכוללת כמה שולחנות נוספים.
הסתכלנו על התפריט, שכלל צלחות קטנות להתחלה ומנות ביניים שהיו מעט גדולות יותר מהקטנות. המלצרית הגיעה ושאלה מה נרצה לאכול אז ביקשנו לאכול את כל מה שטעים, בלי להתבייש, פשוט להביא לשולחן, ושכל מה שחלבי יגיע לפני הבשרי. נראה היה שיש בינינו הבנה ובאמת התחילו גם להגיע כמה מנות לשולחן.
בשלב מסוים, די בהתחלה קיבלנו כבר מנה בשרית, את השיפוד חלקי פנים של טלה על צזיקי, אבל בלי הצזיקי כי הוא חלבי, וחשבנו ״טוב כנראה שמיצינו את החלבי בתפריט״ אז זרמנו, טעות מרה. מאותו הרגע נגמרה לנו הארוחה. ולמה? כי בתפריט 22 מנות, מתוכן 5 בשריות, מתוכן אחת שכוללת מרכיב חלבי אז לא חייב לאכול אותה, ובכל זאת קיבלנו אותה בשלב כזה מוקדם בארוחה, כאילו לא נצליח לשרוד בלעדיה, וכך יצא שכל שאר המנות, שרובן מתאימות לקריטריונים שלנו, לא היוו יותר אופציה לאכילה.
ואז אני פשוט חושבת לעצמי, מה המלצרית חשבה שנאכל? שלושה אנשים שאמורים לחלוק מנות ואכלו עד לשיפוד הארור ארבע צלחות קטנות שאחת מהן זה לחם שכלל 2 פרוסות קשות שהתחלקו בין כולנו.
כשהעלנו את העניין מול המלצרית היא אמרה שהיא לא מכירה את ״העולם הזה״. העולם של אוכלי הכשר או מסלולי הכשר, כן? אותו עולם של אנשים שביקשו בהתחלה לאכול חלב לפני בשר, כן? הגיוני.
מדובר במקרה קלאסי שבו השירות הכריע באופן חד משמעי את החוויה, ואני נותרתי עם תחושת החמצה כבדה.
אז זהו התבאסנו. אבל אני אשתף בכל זאת בכל מה שכן אכלנו, למקרה שתגיעו ותצטרכו עזרת חבר.
התחלנו עם מעין לחם מחמצת (24 ₪), שהגיע עם ממרח פיגם (הצמח שעל שמו קרויה המסעדה) ויוגורט יווני. הלחם היה קשה מדי וללא המון טעם וגם המטבלים שלצידו לא היו הברקה שהצדיקה את עצמה רק כדי להגיד שעשיתם ממרח עם הצמח שעל שמו קרויה המסעדה. אני גם חושבת שבתפריט שמורכב מהמון צלחות כמו טחינה, חומוס, פול, סשימי בשמן זית, ברולה פלפלים ועוד, יש צורך בפחמימה רצינית לניגוב ולהנאה שתצליח לענג אותנו בפתיחת הארוחה. #yammmmm
פרוסות טונה אלבקור נאה (32 ₪), טעמים אהובים של שמן זית, ומלח גס וכבישה טעימה שאני תמיד אהיה בעדה. #yammmmm
קובהנייה בר ים (36 ₪), עם איולי יוגורט, שמן עריסה ונענע מיובשת. מרקם שאני אוהבת, ומנה שכן מצאתי בה את המיוחד עם הטעם הגרגירי הטעים והיוגורט הנעים. #yammmmm
פול וטחינה (26 ₪), פול שבושל חמישה ימים וטחינה אלמאנאל. צלחת שקשה לא לאהוב. אבל חבל שלא היה לי במה לנגב את כל הטוב. זה נחמד לאכול את זה עם הכף, אבל החוסר בפחמימה הורגש. #yammmmm
שיפוד חלקי פנים של טלה (36 ₪). שיפוד עם שם מפוצץ אבל הוא בסה״כ שיפוד בטעם רגיל של כבד. לא משהו שבגללו הייתי צריכה להתבאס על ארוחה שלמה. כן זה אותו השיפוד הארור שדיברתי עליו קודם. זה שאמור להגיע עם צזיקי, שהמלצרית חשבה שהוא רלוונטי גם בלעדיו. מיותר. #yammmmm
שיפוד כרובית בתחמיץ (28 ₪), שיפוד של כרובית יחסית פשוטה, לא משהו שיש המון מה להרחיב עליו חוץ מזה שהיה חסר לה מלח וזה היה משדרג אותה משמעותית. #yammmmm
טרטר עגלה (52 ₪), שקדים מותססים וקרקר זעתר. הטרטר לא היה מתובל מספיק ולא כלל בשר טעים מספיק כדי לעמוד לבדו באתגר הטעם, הקרקר היה נחמד אבל זאת לא מנה שנהנתי ממנה. #yammmmm
המנה הבשרית היחידה שהייתה לה הצדקה בארוחה הזאת הייתה הסטייק ואסיו (96 ₪), עם תבשיל במיה ורוטב שיפי בוסר. מנה מעניינת שחידשה לי קצת טעמים. אני לא רואה שימוש תכוף בבמיה במסעדות וכאן זה היה מהמם יחד עם הבשר הרך, ולגמרי הוכיח שזה מרכיב שצריך להשתמש בו יותר. אהבתי. #yammmmm
תפוח אדמה בלדי (54 ₪), עם רוטב בצלים שרופים, חמאת עגבניות ולימונית, צ׳יפס מרוות בר, יוגורט מיובש. מנה נחמדה שהזכירה לי קצת טעמים של פריקסה מפורק. התפו״א הגיעה קריספי ורוטב הבצלים היה מעולה עם שילוב של הביצה. נחמד אבל גם כאן קצת מלח היה מרים את הצלחת. #yammmmm
אספרגוס (54 ₪), עם רוטב פלפלים שרופים, גרנולה מלוחה, אנג׳לה של הר פרחים. מנה נחמדה עם טעמים טובים אבל לא משהו שאני מרגישה שהדהים לי את הפה. #yammmmm
לצערי רק לקראת הסוף הבנתי את הנפילה, וניסיתי להציל מעט את המצב עם כמה מנות נוספות שיכולתי לאכול, בתקווה שהן יעזרו מעט להתמודד עם החוויה המוזרה שהייתה עד כה ועם האכזבה.
חצי עראיס טונה אלבקור (32 ₪), המנה הטובה ביותר מכל מה שאכלנו, זה בדוק. זה עוד אחרי שהסירו את המטבל החלבי שמגיע איתה, אז תחשבו כמה היא טעימה ביחד איתו. מנה של קריספיות, רכות וטעמי דג טובים. תודה שבאת. #yammmmm
חריימה בס (38 ₪), מנה פשוטה של רוטב חריימה קלאסי. נחמד. #yammmmm
מודה שעדיין לא התאוששתי מהחוויה ועדיין מבואסת שלא לקחתי את השליטה עליה כי אולי אז כן הייתי מצליחה להנות מהתפריט ולא הייתי יוצאת עם תחושת החמצה כל כך כבדה. אבל כנראה שלעולם לא נדע כי זה מקום שכבר לא אחזור אליו, וחבל.
מדובר ב#yammmmm