המשכתי את שבוע היום הולדת שלי עם ארוחה מיוחדת בלאונג׳ מסעדה מיסטר סמטינג, של השף/נשמה דין שושני. המקום נמצא ביפו, בין העתיקות לים, מרוהט בוייב וינטג׳י, עם עיצוב שתואם את המקום והאווירה, ועם נוף שקשה להתעלם ממנו (תגיעו לפני השקיעה שתוכלו להבין במה מדובר).
אני ודולב חיכינו להגיע לארוחה הזאת כבר תקופה, במיוחד כי דין הוא חבר והתגעגענו אליו (אז תסלחו לי אם אני ממש אעוף על הכל בהגזמה). אבל אני גם חושבת שהוא שף שבעיקר מחפש איך להביא לנו לצלחת משהו שיעיף אותנו והכי חשוב מרכיבים שיסקרנו גם אותו.
הגענו לארוחה יחד עם אבא שלי, ימאי לשעבר שמבין טוב מאוד באוכל שאפשר למצוא במזרח. אז האתגר פה היה גדול מאוד, כי את יפן הוא מכיר (טסנו לשם ביחד והיה מושלם, בעיקר האוכל), ואת האוכל היפני הוא זוכר במיוחד. היה מאוד מרתק לצפות בהתרשמות שלו מהארוחה.
יש כמה דרכים להנות מארוחה במקום. אנחנו בחרנו ביקרה ביותר כי אנחנו חזירים גדולים. מדובר בארוחה בת 14 מנות בעלות של 790₪ לסועד. אבל יש שתי אופציות נוספות לארוחה, ארוחה של 11 מנות בעלות של 490₪ לסועד, וארוחה שמאפשרת חלוקה של מנות במרכז השולחן בעלות של 350₪ לסועד. אני אמנם באמת כבר לא אובייקטיבית, אני מודה, אבל אם בכל זאת נדבר רגע על המחיר, מי שמעוניין בארוחה שהיא פחות יקרה בהחלט יצליח להנות גם בארוחות הנוספות שקיימות במקום.
הארוחה עצמה מאוד יפנית ולא מתחנפת, לא מנסה להוסיף אלמנטים מערביים כדי להתחבב, אלא כן מרכיבים מקומיים שקשורים לתרבות היפנית, כמו פטריות מיוחדות שמגדלים באדמת הארץ ושורש וואסבי מקומי.
מה שבעיקר יפה בארוחה כזאת זה שהדגים עובריים יישון (הסבר מפורט בריאיון שלי עם דין בפודקאסט) ולכן אין להם אפילו ריח של דג. כך שגם מי שסולד מהריח הימי של הדגים או בכללי מדגים נאים יכול להגיע ולאכול את כל הארוחה (מקרה דולב קלאסי).
המנות שאכלנו יכולות להשתנות לגמרי מארוחה לארוחה, כי דין משתמש בכל מיני מרכיבים שמגניבים אותו נכון ליום הארוחה, אבל היא ככל הנראה תישאר ארוחה כשרה (ללא תעודה) וזה משהו שממש אהבתי.
אני אתחיל למנות את כל המנות, עם התיאורים שלהן והתמונות. זה המון קושי לעיניים אז בהצלחה.
טרטר נקאוצי ובשר ראש של אלבקור עם סויה לבנה וצ'יפס ווסאבי. אני מכורה למנות כאלה שבהן אני צריכה להרכיב את הרול שלי. אני באמת מרגישה שהביס פשוט טעים לי יותר כשאני משלבת את החוויה הזאת במנה. קיבלנו מעין גריל יפני לצלות עליו את האצות, אחרי נגיעה קלה הוספנו את הטרטר מעליהן והכנסו לפה. יאמ. #yammmmm
סלט כרוב יפני בשלושה דרכי הכנה, שרוף, חלוט במי מלח וחי. מנת פתיחה קלילה וטעימה, מתאימה בכיף לחלוקה בשולחן. #yammmmm
שלושה סוגים של סושי, גונקאן קאמה טורו, טמארי צ׳ו טורו וניגירי או-טורו עם פונזו תפוז יפני. כאן התחילה הנגיעה הראשונה של הסושי בארוחה שלנו והיא נתנה לנו הבטחה רצינית שההמשך יהיה מדויק כמו שאנחנו מקווים. #yammmmm
חציל במיסו קוג'י. החציל הגיע רך מאוד מבפנים והחוויה של הכנסת כף העץ לתוך בריכת הטוב הזה הייתה מהממת עם העשן המרגש שיצא ממנה. גם הקריספיות שהופיעה מבחוץ הייתה שילוב מהמם עם כל הרכות שבפנים והמתיקות של היופי הזה הייתה מדויקת. אישית הרגשתי שאני לא יכולה לסיים את כל המנה אז מזל שהיא הגיעה לחלוקה של שלושתינו, כי אני וחציל זה לא אהבה משמיים אבל בהחלט מנה ששווה טעימה ואפילו כמה כאלה. #yammmmm
פוטומאקי עם טטאקי סופט אלבקור, אבוקדו, אורוגולה, בטטה סגולה וקמפיו. עטוף בדף מלפפון עם פאף של אצות ווקאמי. סושי טעים ברמות, ללא ספק הייתי רוצה עוד אחד כזה בארוחה, שילוב מהמם של מרכיבים ושכבות מהממות ודקות של אורז ומלפפון שפשוט ראויות להערצה. #yammmmm
כיסון מדפי קולורבי מעושנים בעץ אגוז יפני, ממולאים בצ׳יפורה (דניס פרא) פטריית בלאק פרל, יוזו קושו, וטריאקי סצ'ואן, יושב על לב קולורבי קונפי בציר דאשי קר ושמן פרחי בזיליקום סגול. כמה עדינות וכמה יופי במנה אחת. עוד מנה שהעבירה לי טעמים שלא כל כך טעמתי לאחרונה, כזאת שגרמה לי לפענח בכל ביס מה בדיוק אני אוכלת, וזה בדיוק מה שאני אוהבת באוכל. #yammmmm
צ'יראשי, סושי מפוזר, אורז של סושי מוקפץ ברטבים מיוחדים, עם סלט פטריות באמולסיה של חמאה וסויה ופילה דג בחמאה חומה. מנה שהזכירה לי את יפן ובמיוחד רגע שבו ישבנו אני ואבא באחד השווקים במקום ארעי שמצאנו, ישבנו על הרצפה (היה שטיח), כי רק שם היה מקום, ואכלנו בדיוק את הטעמים האלה, וגם שם הייתה מעין קריספיות של העור של הדג ומתקתקות של המנה עצמה, אבל מתיקות יפנית ייחודית שהגעגעתי אליה מאוד. יאמ. #yammmmm
ניגירי אקאמי כבוש בפונזו ווסאבי ויוזו קושו. דג שקשה לסרב לו, וביס שכיף שקיבלתי. יאמ. #yammmmm
גיוזה במילוי של שבעה סוגים של פטריות, מותססות ומתובלות עם ג'ינג'ר צ'ילי. כמה היא יפה ככה טעימה. היא מגיעה כמו יצור לא ברור לשולחן וכל מה שרוצים לעשות זה לטרוף אותה ולגלות מה מחכה לנו בפנים. המילוי היה מסקרן כמצופה והוביל אותי לחקר רציני עד הביס האחרון. #yammmmm
טטאקי סופט אלבקור עם עגבניה יפנית קרם קוג'י ועגבניות שרי שרופות. מנה שהטעמים שלה לא התחברו לי בפה, הדג עצמו היה טעים אבל החיבור עם העגבניית שרי לא עבד לי לצערי. #yammmmm
סשימי פטריות, בלאק פרל, רעמת האריה, גולדן אייסטר ובלאק אייסטר. כמה פשוט ככה טעים. צלחת שלא נשאר ממנה כלום גם אם הייתה מתחננים אלינו. פה המקוריות של השף באה לידי ביטוי באופן מאוד מובהק. כי מי חשב שפטריות מקומן להתבלט, והנה כאן זה פתאום כל כך הגיוני שזה מה שאנחנו צריכים בחיים. כל אחת בטעם ייחודי לה ולכל אחת הגוון המרגש שלה. אהבתי. #yammmmm
סשימי אמיתי, מארבעה חלקים שונים בדג - אקאמי, סופט, צ׳ו טורו ואו-טורו. בשביל זה אני חיה, בשביל סשימי, וכל חיי אמשיך לחיות בשביל סשימי (מהמגזימות). כן הדגים טריים ועם טעם שהיישון נתן להם במקצועיות. גם את האצות אכלתי. יאמ. #yammmmm
ניגירי או-טורו. מנה שעזרה לדין לוודא שנרצה לחזור לאכול אצלו. ממש כמו חטיף הושטנו ידיים וחיסלנו את כל הטוב שבתמונה. #yammmmm
מוס שוקלד לבן ולרונה מדרום צרפת, ומקרון פסיפלורה. קינוח יחסית דל לסיים איתו, הוא אמנם ענה על הצורך שלי לסיים עם משהו מתוק בפה אבל הייתי רוצה שזה יהיה יותר ממה שקיבלנו בצלחת. #yammmmm
אין ספק שזאת הייתה חוויה. האוכל נתן לי תזכורת לטיול מהמם שחוויתי ביפן והאווירה הייתה מיוחדת מאוד ומתאימה כמו כפפה לחגיגה של יום ההולדת שלי.
מדובר ב#yammmmm