נפתחו לאחרונה המון מסעדות איטלקיות, אחת מהן היא פיפטי אנד וואן, שבראשה עומד השף בר ישראל, והיא נפתחה ממש לא מזמן ברחוב נחלת בנימין, כן, במספר 51. אבל לפני שאמשיך את הביקורת חשוב לציין שיש פרסומים שמציינים שהמסעדה היא כשרה, וגם אני חטאתי והפצתי את הבשורה באחד מפרקי הפודקאסט, אבל למסעדה אין תעודת כשרות. לפחות נכון לזמן כתיבת הביקורת.
נתחיל מהשף במקום. לאחר מחקר שעשיתי, ובתקווה שכל העובדות והתשובות נכונות, הוא עבד בעבר במסעדת לוצ׳נה הירושלמית, שם ככל הנראה הבין את הקונספט של פסטות טריות ואוכל איטלקי איכותי. משם הוא חבר לבעלי המקום ועבר למסעדה אחרת בבעלותו בעיר אילת, מסעדת מוד, שהתמקמה במלון זוגות יחסית חדש בעיר, והנה הם ממשיכים את הדרך יחד במסעדה החדשה, בתל אביב.
כפי שציינתי המסעדה ממוקמת ברחוב נחלת בנימין, שתסלחו לי אם אני זקנה או לא מספיק מעודכנת, אבל מסתבר שהוא נסגר לתנועת כלי רכב והפך למעין מדרחוב שווה ומגניב, והמסעדה ממוקמת ממש בחלק הזה של הרחוב ונהנת מהאווירה הצעירה והמושכת הזאת.
אם כל זה לא מספיק אז גם העיצוב של המסעדה מושך ומושקע. מספק תחושת חמימות ואשליה שאולי באמת טסנו לרגע לאיטליה. המטבח יחסית חשוף, כשבאזור הישיבה הפנימי, ממש בקצה ניצבת עמדת השף ומאחוריו המטבח. ישנם גם שולחנות ישיבה בחוץ וחלל נוסף הכולל בר.
נדבר כמובן גם על התפריט. הגעתי לצערי בתקופת ההרצה, אבל לפי מה שהבנתי כשהיא תסתיים לא אמורים להיות שינויים דרמטיים. בתפריט הנוכחי פגשתי מנות שנחמד מאוד לחלוק, אני מניחה שכולן יעברו עוד מקצה שיפורים, אבל בסה״כ יש אווירה נעימה ותפריט שמשרת אותה באופן האולטימטיבי.
אתחיל לפרט לכם את כל המנות שהזמנו, רק תסלחו לי על התמונות הבעייתיות.
התחלנו עם סלט פנצנלה (54 ₪), עם לחם קלוי בשמן תבלינים, אורגנו וזעתר, עגבניות מגי ובלסמי. כלל מרכיבי הסלט נחתכו לחלקים גדולים מדי, כך שלא ניתן היה לחלוק את הסלט או לשלב בין המרכיבים יחד בזמן האכילה. הלחם היה מאוד מפתה, אבל הגיע גם הוא בחתיכות גדולות וקשות מדי, כך שלא הצלחנו לחתוך אותו ולשלב אותו באחד הביסים לאורך הערב. נקודת האור בסלט הייתה הרוטב שחיכה בתחתית הצלחת שהיה מרענן וטעים מאוד. #yammmmm
ריזוטו ירוק (72 ₪), עם אספרגוס, פרמז׳ן ואפונת גינה. אני חסידה ידועה של ריזוטו, על כל סוגיו, כך שכל ריזוטו כנראה יעשה לי טוב ונעים בבטן. הריזוטו שאכלתי כאן היה בסה״כ טעים, והצליח לספק אותי. היה לו טעם פרמז׳ני שאני אוהבת, כשהוא רך וחמים ומקבל את הניגודיות הקשיחה של הירוקים שבצלחת, האפונה והאספרגוס. #yammmmm
קאצ'ו א פפה (68 ₪), עם פקורינו, פלפל שחור וחמאה. מנה קלאסית וטעימה. ללא ספק מנה טובה כשגולת הכותרת היא הפסטה עצמה שמכינים במסעדה והייתה עשויה נהדר. כך שהקלאסיות של הרוטב יחד עם הפסטה הטעימה עבדו לי מהמם. #yammmmm
פסטה קרועה (68 ₪), עם קרם דלעת ערמונים, חמאת זעתר ופטה כבשים. הפסטה עצמה כמובן הייתה טובה, אבל הרוטב והמרכיבים הנוספים בצלחת לא הרימו את המנה לגובה מענג מספיק. מדי פעם הפטה נתנה עוד גוון מעניין ועמוק של טעם, אבל הקרם עצמו היה יחסית שטוח והתקבל טעם של פסטה עגבניות, למרות שהדגש שהיה פה לפי התפריט הוא ערמונים ודלעת. #yammmmm
קרודו דג ים (66 ₪), עם טונה אדומה, צ׳ילי מותסס, שמן ירוק, שמן אדום, לימון ומלח ים. מנה שכולה רעננות, חריפות ומליחות כיפית ממש. #yammmmm
קינחנו עם קינוח של טארט לימון מפורק (52 ₪), עם סלסת פירות. קינוח טעים, מרענן, מתוק וחמוץ, שמתאים לסיום ארוחה שכולה פסטה. כיף. #yammmmm
בסה"כ חווינו ארוחה נחמדה מאוד. יש אווירה, יש תפריט שמתאים לרצונות שונים בשולחן ויש טעמים שאפשר להנות מהם. מתאים בעיקר לערב קליל בתל אביב.
מדובר ב#yammmmm