לא מזמן אכלתי את ארוחת הצהריים שלי במסעדה הודית בפרדס חנה בשם אננדה. אני מאוד מתחברת לטעמים של המטבח ההודי, לתבשילים, לחיבורים, למטוגנים, לכל מה שטוב, זה אוכל שמאוד יודע לתת לי נחמה. התפריט באננדה היה נראה מאוד מבטיח, לפחות עבורי. פשוט וקליל בדיוק כמו שרציתי.
אבל עם כל מנה שהגיעה לשולחן פחות מצאתי את החיבורים, כל הטעמים היו עבורי כמעט טובים, מה שנקרא ליד. לא מצאתי את עצמי מתפנקת על אף מנה חוץ מתבשיל אחד של אפונה, שאכלתי יחד עם האורז שהגיע בהגשה.
סלט רחוב הודי (38 ₪), סלט המורכב מעגבניות, כרוב, בצל סגול, כוסברה, בוטנים קלויים, אורז מותפח, צימוקים וחטיפי קמח חומוס, ברוטב צ'אטני ירוק. לא היה חיבור בין המרכיבים, והטעם הכולל היה שטוח מאוד. #yammmmm
סמוסה (48 ₪), כיסון מטוגן, במילוי תפו"א, קשיו, אפונה וג'ינג'ר. מוגש עם רוטב צ'אטני ירוק. מנה שאני בדרך כלל מאוד מאוד אוהבת, אבל אני יכולה להגיד שטעמתי טעימות מזו, ובאופן כללי היא הדגישה את הצורך לדייק יותר את הטעמים ולתת עוד טעים בצלחת. #yammmmm
מלאי כופתה (50 ₪), שתי כופתאות מטוגנות, עשויות מתערובת תפו"א, קשיו, צימוקים וקמח חומוס, מוגשות על אורז בסמטי ורוטב ייחודי על בסיס עגבניות, קשיו וקרם קוקוס. מנה סבירה, טעמים כן חמים יותר ויותר תבשיליים, אבל לא יותר מזה. #yammmmm
מסאלה דוסה (50 ₪), קרפ הודי, עשוי מאורז ועדשים, מוגש מגולגל עם מילוי של מסאלה, תפו"א, בצל, עגבניות, כוסברה ושלושה מטבלים בטעמים שונים. לא הייתה הצדקה למטבלים, התערובת בתוך הקרפ כללה תפו"א אז כמובן שיחסית יכולנו להתחבר לטעמים שלה, אבל היה חסר גם פה המון טעם, עוד מרקמים, עוד גוונים. #yammmmm
טאלי (55 ₪), צלחת הודית המחולקת למנת אורז בסמטי, דאל עדשים ושני תבשילים משתנים. מוגש עם פאפאדם (קרקר דק ופריך עשוי מקמח עדשים). הצלחת היחידה שיכולתי למצוא בה קצת עניין. תבשילים שיותר דיברו אלי, בעיקר התבשיל אפונה, גם מרקמית וגם ברמת הטעם. #yammmmm
אני אישית לא רואה את עצמי חוזרת לבדוק את המסעדה הזאת שנית. פחות התחברתי, יש עוד המון מקומות הדורשים שיפור רציני ונכון לכרגע האוכל לא מספיק טעים.
מדובר ב#yammmmm