כמו בכל שנה, פסטיבל הג׳אז באילת מצליח למשוך אליו אמנים מהשורה הראשונה בארץ, ולעיתים גם מהעולם. השנה קיבלנו את מארק אליהו, ולמרות שהוא משלנו, הוא הביא איתו ניחוחות של ארץ רחוקה. הוא אחד האמנים הגדולים שמייצגים אותנו בכל העולם, והפעם הוא הופיע יחד עם דניאל זמיר וברי סחרוף בהופעה בלתי נשכחת.
המופע התקיים ביום שישי בצהריים במתחם נמל אילת והחל עם הצלילים המוכרים של מארק אליהו על הקמנצ'ה. אחד השירים הראשונים היה Endless – מנגינה ממכרת, רכה ומתפתחת (אם לא שמעתם עדיין, שווה מאוד להקשיב). לאורך כל ההופעה ליווה אותו אביו, פרץ אליהו, והחיבור ביניהם היה מרגש ומעורר השראה. לראות אותם יוצרים יחד מוזיקה חיה מול הקהל, עם עומק ודיוק שמגיעים רק דרך קשר כזה, הפך את המופע לחוויה ייחודית.
(צילום: מעיין ענבר)
הצלחנו לשבת על הכיסא במשך אולי שלושה שירים, אבל מהר מאוד נעמדנו ליד הבמה כי פשוט לא יכולנו להישאר אדישים. גם כשישב לנגן, מארק הפגין נוכחות בימתית אדירה. החיוך והאנרגיה הסוחפת שאפפה אותו הפכו אותו למרכז הבמה, עד כדי כך שלא שמתי לב כמה נגנים יש לצידו.
ההופעה הלכה והתפתחה, עם שכבות של מוזיקה אלקטרונית שהוסיפו צבע אחר לחלוטין, ואז הגיע דניאל זמיר. ג׳אזיסט גאון שמנגן על סקסופון סופרן. זמיר ניגן סולו סקסופון נדיר ביופיו. המוזיקה שלו השתלבה בצורה מושלמת עם הצלילים של מארק, ויחד הם יצרו הרמוניה יוצאת מן הכלל.
לחלק האחרון של המופע הצטרף ברי סחרוף. כשעלה עם הגיטרה לבמה, משהו באוויר השתנה. הוא חיבר את הרוק הישראלי לצלילים המיוחדים של זמיר ואליהו, ונוצר לו שילוב מוסיקלי מאוד מיוחד.
ברי ביצע גם כמה מהלהיטים הגדולים שלו, כמו "עיר של קיץ" ו״ככה זה״, והצליח לסחוף את ההופעה למסיבה מטורפת. כל מי שעוד נשאר לשבת ברגע אחד קם, וניכר שהקהל, שכלל אנשים מכלל הגילאים, התלהב והתרגש מאוד מהשילוב המדהים שהתרחש על הבמה.
(צילום: מעיין ענבר)
אין מה לומר, בדיוק כמו שהובטח – מפגש פסגה בין מאסטר הקמנצ'ה וצלילי הג'אז והרוק המקומיים. המופע היה מחולק לשלושה חלקים מדויקים, שכל אחד מהם הצליח להפתיע ולרגש בדרכו. השילוב בין השלושה היה כל כך טבעי ומדויק, והרגיש כמו רגע מוזיקלי נדיר שלא נוכל לשכוח.
Comments